ריקי לוי דינר

ריקי לוי דינר

טור אישי על הורות, זהות, נשיות, וכל מה שנוגע בבטן הרכה שלנו.

לכניסה



עוד באו-מאמא


מחקר: קיים מחסור חמור של ויטמין D בקרב ילדים
לכאורה, לא סביר להניח שבארץ שטופת שמש כישראל, יתגלה חסר בוויטמין D. מחקר שבדק האם קיים חוסר בוויטמין D בקרב ילדי ירושלים הגיע למסקנה מפתיעה.
ד"ר ג'ררד קורשייא, ד"ר לבנה קורשייא מתוך אתר The Medical

בשנים האחרונות חלה התעוררות רבה בקרב חוקרים בכל העולם, בנושא חסר בוויטמין D.


על מנת להסביר את החסר החמור והשכיח כל כך בעולם, נזכיר מהם מקורותיו של ויטמין D:

  • מקור ויטמין D העיקרי הוא משמש (כ-90-95 אחוז) ורק כ-5-10 אחוז נובעים מהתזונה.
  • במזון, וויטמין D3 נמצא בעיקר בדגים שומניים כמו סלמון, סרדינים, טונה ובמיוחד בקלה (ויותר בכבד שלו).
    התמונה להמחשה בלבד
    התמונה להמחשה בלבד
    בדברי חלב ובחלמון הכמויות קטנות
  • ביותר. ויטמין D2 (ארגוסטרול) נמצא רק בפטריות ויעילותו הינה רק כשליש של 1D3. ניתן למצוא מוצרים מועשרים בוויטמין D כמו חלב, יוגורטים,
  • דגני בוקר, קרקרים, פיטריות מיובשות (בעיקר מסוג שיטאקי) ועוד. בתזונה, כמות הוויטמין קטנה ביותר.
  • המקור העיקרי לויטמין, כאמור, הוא מהשמש. יצירת הוויטמין מהשמש תלויה בשני פקטורים: עור וקרני שמש UVB.


מה מונע את יצירת ויטמין D מן העור?

  • פיגמנטציה: המלאנין הינו מסנן טבעי. אם העור כהה יותר, הספיגה יורדת.
    קיימים 6 סוגי עור שונים המסווגים לפי פיגמנטצית העור (Fitzpatrick classification). לכן, הספיגה קטנה בארץ אצל אנשים ממוצא אפריקאי.
  • קרם הגנה מפני השמש עם SPF גבוה מ-8 מונע לגמרי כל יצירת ויטמין 2D .
  • בגדים המכסים את כל חלקי הגוף, או צלקות עור, והזדקנות: הספיגה יורדת
    עם הגיל עד 50 אחוז בגיל מבוגר.
  • עוצמת קרני השמש חזקה יותר בקיץ, ובשעות 10:00-15:00 ומשתנה לפי קווי רוחב גיאוגרפיים, זיהום האוויר וכד'. העוצמה תלויה בזווית קרני השמש.
  • אם מוסיפים לנתונים הללו את הנחיות איגודי רופאי העור להימנע מחשיפת השמש ולהשתמש בקרם הגנה באופן מקסימלי, קל להבין את גורמי החסר.
  • גורמים נוספים לחסר הינם מחלות מעיים, כליות או כבד שגורמות לאי ספיגה. השמנה מהווה גורם נוסף היות והתאים השומניים שומרים את הוויטמין. כמו כן, תרופות כגון סטרואידים או תרופות נגד התכווצויות או ריפמפיצין, אשר מגבירות את פעולת הכבד, מונעות יצירת ויטמין D2.


סיבוכים כתוצאה מחסר

  •  ישנו קשר הדוק בין החסר בוויטמין D לסיבוכים מרובים. נציין מספר מחלות הקשורות לכך:
  • במערכת הנוירולוגית: חסר בוויטמין D אצל אישה בהריון פוגע בהתפתחות המח של העובר, גורם ל- ( FTT (Failure to Thrive  ומגביר את הסיכון להופעת סכיזופרניה בעתיד כמו גם את הסיכון לדיכאון.
  • במערכת החיסונית, מתבטא החסר בזיהומים חריפים וחוזרים.
  • לוויטמין D יש גם תפקיד חיוני במניעת השחפת ובטיפול במחלה.
  • במערכת הנשימתית, החסר בוויטמין D מגביר את הסיכון למחלות כמו אסתמה ומחלות "מצפצפות", ומשפיע על תפקודי ריאות.
  • נמצא קשר לתסמונת המטבולית.
  • קיים סיכון גבוה יותר לסוכרת, מחלת קרוהן, טרשת נפוצה ודלקת פרקים ראומטוידית.
  • במערכת העצמות, החסר גורם לרככת, אוסטיאופורוזיס או אוסטיאומלציה, וגם משפיע על הפרקים והשרירים וגורם לרפיון.
  • עבודות רבות הראו כי קיים קשר הדוק בין החסר בוויטמין D לסרטן, כמו סרטן השד, הערמונית, המעי הגס והלבלב.
  • החסר משפיע גם על התמותה.


בארץ, הוציא משרד הבריאות בסוף שנת 2007 הנחיות חדשות לגבי צריכת ויטמין D בקרב תינוקות ובקיץ 2008 יצאו הנחיות מעודכנות הממליצות על 400 IU ליום לכל התינוקות (היונקים והלא יונקים) מהלידה ועד גיל שנה. לילדים ומבוגרים עד גיל 50: צריכה של 200 IU ליום; מגיל 50 עד 70: צריכה של 400 IU ליום; ומגיל 70: צריכה של 800-600 IU ליום. למרות שלפי רוב המחקרים הבינלאומים, הערכים של הצריכה כיום שווים לפחות ל-2000 IU  ליום.


המצב בישראל


המצב הנוכחי בארץ לגבי חסר בוויטמין D נחקר במעט מאוד מחקרים: פחות מעשרה מחקרים בוצעו בעשור האחרון והם מצביעים כולם על מחסור גדול של ויטמין D ובשכיחות גבוהה. המחקרים בוצעו בעיקר על קשישים, אתיופים ובדואים. בנשים יולדות בוצע מחקר על מנת להשוות נתונים הנוגעים למחסור בוויטמין בקרב נשים חרדיות וחילוניות, וברובם נמצאה רמה מתחת לנורמה המומלצת, אפילו בקיץ, עם ערכים נמוכים יותר אצל החרדיות. 


מנתוני המעבדה הארצית של קופת חולים מאוחדת בשנת 2007, עולה כי למעלה מ-80 אחוז מהאנשים שנבדקו היו עם חסר בוויטמין D.


ממצאי מחקר בקרב ילדים בישראל


הואיל ולא בוצע מחקר בקרב ילדים בארץ, בדקנו אם קיים חסר בוויטמין D בקרב ילדים בישראל. העבודה בוצעה בחודשים אפריל -מאי 2008 - סוף החורף - בירושלים, בשתי מרפאות של קופת חולים מאוחדת: האחת בקרית צאנז - שכונה חרדית והשנייה בבקעה - שכונה בעלת אוכלוסיה הטרוגנית. 204 ילדים מגיל 3 חודשים עד 19 שנים שהופנו מסיבות שונות לבדיקת דם, נבדקו ברמת הוויטמין 25-הידרוקסי D ,PTH, סידן, זרחן ואלקלין פוספטאזה.


בתינוקות עד גיל שנתיים נמצאה רמה גבוהה יותר: ממוצע של ויטמין 25 OH D, כן נמצאה ירידה של רמת ויטמין 25 OH D באופן הדרגתי עם הגיל  והרמות הכי נמוכות נמצאו ביחוד אצל נערים בני 10 עד 19 שנה.
תוצאות עבודה זו, מראות על חסר גדול ושכיח של ויטמין D בארץ.


ד"ר ג'ררד קורשייא וד"ר לבנה קורשייא, רופאי ילדים, קופת חולים מאוחדת, ירושלים
מתוך אתר The Medical למקור התוכן



להוסיף תגובה
שם
דואר אלקטרוני
נושא
תוכן
  • dPWXfuJzjvzHv NKACsVQbqVDJLkCyDti - 8/3/2010 | 21:46
    • SWA0Rs Excellent article, I will take note. Many thanks for the story!

כל תמונה היא סיפור 

*לכניסה לגלריות לחצו כאן

 

 

עוד באו-מאמא

 

ידיים, משפחה, ניוזלטר או-מאמא

ניוזלטר שבועי

אחת לשבוע מקבלים חברי מועדון O-mama ישירות לתיבת המייל שלהם, ניוז לטר הכולל מגוון תכנים בנושא משפחה והורות.

*ההרשמה חינם.

לכניסה לחצו כאן 

 

הרשמה לניוזלטר או-מאמא

שם פרטי
משפחה
דוא"ל
Powered by Artvision | Truppo Websites