ריקי לוי דינר

ריקי לוי דינר

טור אישי על הורות, זהות, נשיות, וכל מה שנוגע בבטן הרכה שלנו.

לכניסה



עוד באו-מאמא


סקס

חברים נאמנים שלי שלא התייאשו ממני ומהטור שלי, חוזרים ואומרים לי חזור ואמור, את חייבת לכתוב על סקס. השורש ח.י.ב חוזר המון במשפטים האלו על סקס. אני בכלל חושבת שמי שמבקש מאחר לכתוב על סקס, על מנת לקרוא על סקס, הוא כזה שלא עושה סקס. מתוך תובנה זו אני חוזרת ואומרת חזור ואמור, חברים יקרים – לכו לעשות סקס!
ובכל זאת, במיוחד בשבילכם ובאהבה גדולה טור על סקס – ספונג'ה, קניות, סידורים.
ריקי לוי דינר

לתשומת לב הגולשים !
יתכן וחלקים מטור זה יהיו חושפניים מדי עבור חלק מהציבור

על דבורים וציפורים- דה ביז אנד דה בירדס
הפעם הראשונה בה רובנו נחשפנו לסקס, לרוב בלי להבין כי מדובר בסוג של סקס, הייתה בסביבות גיל 3. כולנו התחלנו לאונן, ואפילו להנות מכך. מי שיש לו ילדים יודע זאת, ומי שיש לו ילדים היפר אקטיביים (וזו לא בדיחה) יודע זאת כפליים היות וגם האוננות שלהם לוקה בהיפריות. זהו שלב התפתחותי תקין לגמרי, הורים לא להבהל זה עובר. הפעם הבאה באופן סכמטי התפתחותי תקין, הייתה בסביבות כיתה ג'. בגיל זה התחלנו להרגיש נעימות חמימה ורטובה באזור חלצנו, וזאת שוב ועדיין מבלי להבין במה מדובר רק שזה מרגיש נעים ומופיע בעת התבוננות במין השני. בפעם הבאה, כבר הבנו טוב מאוד במה מדובר, היו לנו שיעורים שנקראו אז חינוך מיני (היום כבר אין בהם צורך היות ולצערי התלמידים יכולים ללמד את המורים), היה לנו כמעט את כל הידע שבעניין אך לא את הניסיון מה שהוסיף למבוכה.

ואז.....הגיעה השיחה
אותי היא תפסה בגיל 12 כשקיבלתי את המחזור הראשון. הסמן הביולוגי שלי היה אף הסמן הפסיכולוגי של אמי לשבת ולדבר איתי על הנושא. כאילו שבשלות פיסיולוגית הולכת תמיד יד ביד עם אחותה הפסיכולוגית. המשפט "אנחנו צריכות לדבר" אף פעם לא הוביל למשהו טוב. לא בזוגיות, לא ביחסי מורה תלמיד ולא ביחסי הורה וילדו. לא כל שכן כאשר הנושא על הפרק הוא המין. הובכתי ברמות שאני לא יכולה לתאר, נראה לי שגם היא. להסביר לי באופן סכמטי של מבנה הנרתיק, אופציית הכניסה להריון כעת משקיבלתי מחזור, ואופיים של בנים, לא היה הסבר שרציתי לשמוע מאימי. צלחנו שיחה זו ומאז הנושא לא עלה שוב בביתנו, כאילו שהיה ברור שההסבר יחזיק אותי בתולה עד החתונה ולא נצטרך לגעת בזה יותר. אז זהו שלא.

לצערם של הוריי, אני משערת, השתייכתי לדור בו גיל החתונות עלה וגיל המשכב הראשון ירד- תעשו את החשבון. אפילו אני ביחס לבני דורי נחשבתי ה- Late bloomer, והפעם הראשונה שלי הייתה לאחר הצבא. אין מה לדאוג השלמתי פערים יפה מאוד עד החתונה.
ובעניין הזה חשוב לי להבהיר, אני בעד התנסויות אך כאלו המגיעות מתוך רצון ותובנה של המעשים הננקטים ולא מתוך אופנה או רצון להרשים.

אקסיומות ושבירת מיתוסים בנוגע לסקס
בשל ההגבלות החברתיות סביב הנושא לאורך השנים, ותקופות בהם דובר על סקס רק בחדרי חדרים הומצאו ונלוו לאקט הזה מיני סיפורים, אקסיומות ומיתוסים. אני רוצה להפריך וגם לאמת חלק מהן, בהתבסס על ניסיון וקריאת חומר מדעי בנושא. אל דאגה אני לא אפרט מה נובע מהניסיון ומה מהקריאה. אבל לידיעה כללית, למשל גדול המיתוסים- הגודל קובע, אז זהו שלא! לא יודעת מי המציא את זה אך הגודל אינו קשור לעניין, מה שקשור הוא הקוטר של הגבר ומבנה הנרתיק של האישה. באופן ביולוגי ממוצע מספיקים 5 ס"מ לאורך, רק שתדעו! וזאת משום שנקודת הג'י בממוצע אצל נשים נמצאת 5 ס"מ בתוך הנרתיק (כן גברים יקרים, היא פנימית). כמו כן, יש נשים, שעם וללא קשר לקוטר ולמבנה נרתיקן, נהנות מחדירה, נדירות אך קיימות. ובמידת נדירות גדולה אף יותר כנראה, ולו מחמת הבושה שבהודאה, יש נשים, אני מוכנה להעיד על כך בבית משפט, יצריות יותר מגברים שמבחינתן 24/7 הוא לא רק שם של סופר בארה"ב. אני יודעת שהגברים לא מאמינים, אבל כנראה פשוט מדובר בגברים שעוד לא פגשו נשים אלו. ליבי איתם.
המין בכלל, עם וללא 5 הס"מ, הוא לא רק עניין של חדירה.

מתי כבר הגברים יבינו את זה? הוא גם לא רק עניין של הפור פליי, כי רק לידיעתכם, גברים יקרים, גם לנו לא תמיד בא שעת ליטוף, אנחנו לא בגן החיות. מין עבור נשים הוא עניין של חיזור!!! של פיתוי!!! ומעל הכל של גיוון!!! המין אצלנו טמון באישיות, והאישיות שלנו בנושא זה מפוצלת. כן גברים יקרים שלי, ידידים מאהבים, בעלים. אני פונה אליכם פנייה נרגשת, אנו רוצות גיוון אישיותי! אנו רוצות שפעם תתיחסו אלינו כמאהבת, פעם כאשתכם הענוגה, כפולניה חסודה, ופעם כנערה צעירה הוללת בשירותים של הפאב המקומי. ברור? ולא אנחנו לא ניתן לכם רמזים איזה דמות מפיצול האישיות הנ"ל הופיע הערב במיטתכם, לעיתים תצטרכו לנחש ולעיתים תצטרכו לעורר אותה משנתה. בעניין הזה נותרנו שמרניות כשהיינו לפני 80 שנה, ובמילים אחרות אנחנו צריכות שאת מרבית הפעמים תזמו אתם! מה שמחזיר אותנו לעניין החיזור.
* הבהרה קטנה – למען הסר ספק וחשש תביעה: אין באמור לעיל רמיזה ו/או חיוב בכדי תלבושות ומשחק תפקידים. הדבר תלוי ברצון ובחשק של בני הזוג.

מין ושלבי החיים
כמו כל דבר בחיים גם לסקס עקומת חיים משלו, לעיתים היא בעלייה ולעיתים בירידה, לא בהכרח פרבולת פעמון קלאסית אך עדיין גרף כלשהו המאפשר לנו לנבא מראש את מידת זמינותו, אורכו, ומשכו של הסקס בחיינו. אני בטוחה לדוגמא שכולכם תסכימו איתי שעלם/ת חמודות בני/ות 20, מקיימים יחסי מין אחרת מבני 30 נשואים + 3 זאטוטים, וכי פילה...סליחה אישה בהריון מתקשה להרים רגליה מעלה מעלה מעלה כפי שעשתה לפני כן בעת האקט. הדברים משתנים בתקופות החיים אך די דומים אצל כולנו. אנו פשוט מתקשים להשלים עם כך ממספר סיבות:
  • לימדו אותנו שלגבר תמיד יש חשק
  • לימדו אותנו שאנחנו צריכות להיות תמיד מצועפות ונחשקות עם גוף של גיטרה או כל כלי פריטה אחר
  • לימדו אותנו שכל ואריאציה אחרת שגויה
אני למדתי גם כן מספר דברים לגבי החשק האנושי והשתלבותו בחייך – לא תמיד הם משתלבים.
בגיל 20 את חשה נחשקת בוטחת וזמינה, בטוחה כי תמיד תהיי כך. הגבר שלך גם הוא נחשק בוטח וזמין, אני כבר מודיעה לך לא תמיד הוא יהיה כך. זמין אולי כן אך לגבי הנחשק אני לא בטוחה.
מאוחר יותר לאחר הוללות שנות ה-20, מגיעה שלב המגורים המשותפים, כשאתה ישן כל יום ליד אותו נחרן, אותם זיפים ומתעורר לצד אותו ריח פה יש לזה אפקט אחר והשפעה אחרת על חיי המין, מאשר התקופה בה חיכית למפגשי סופ"ש עם אותם הזיפים והריח. הגעגוע עושה את ההבדל.

אח"כ הילדים, אתם יודעים כבר את ההשפעה של זה ומפגשי הסקס הופכים להיות לעיתים מתוזמנים, מתוכננים או לפחות ידועים מראש- קרי שבתות וסופ"ש בצימרים.
מה שחשוב בכל התהליך הוא התקשורת המינית, זאת אומרת, בעיני, היכולת לדבר עם בן/בת הזוג על הקשיים, החשקים, הצרכים לטוב ולרע. חשוב לדבר על רמת החשק, ירידתו, רמת המיניות, המשיכה ודעיכתה לעיתים, גם אם נראה כי מדובר בדברים פוגעים. זוגיות היא שותפות גם בפן הזה. התקשורת המינית יכולה רק לעורר לשפר ולגרום לכם להתפתח ולהנות אחד מהשני/ה מחדש גם כשגרף המיניות של חייכם נמצא בירידה.
מה קורה אחרי הילדים ושנות הנישואים הארוכות קשה לי להעיד אני עוד לא שם. שמעתי שיש עדנה מחודשת בגיל הזהב. אני משערת שכשאתה מטושטש ועל תרופות גם נגיעה ביד מובילה לתחושת עונג עילאית- זהב!

סיכום סקסי חברותיי ואני נחשפנו פעם למחקר שנעשה באחת מארצות המזרח הרחוק ובו נכתב כי בממוצע הזוגות שם מקיימים 48 פעמים יחסי מין בשנה. כולנו הופתענו והשתתפנו בצערם. אח"כ לקחנו רגע לחשוב ולחשב והגענו למסקנה הבאה:
  • זוג נשוי, לא כל שכן עובד ועם ילדים, מקיים יחסי מין בדרך כלל בסופ"ש
  • בואו נודה באמת המרה, אנחנו לא בני 20 פוחזים ובדרך כלל מדובר בפעם אחת בסופ"ש.
  • מה שנותן לנו ממוצע של 4 פעמים בחודש.
  • בשנה יש 12 חודשים! (ספירה אחרונה)
  • בשנה אנחנו מקיימים בממוצע 48 פעמים יחסי מין עם בני/ות זוגנו
  • אנחנו חיים במזרח!

וברצינות, ידוע כבר, גם אם נשכח, כי מין הוא בראש ובראשונה צורך פיזיולוגי. ממש כמו לישון, לאכול וללכת להתפנות, אלא שבניגוד לנ"ל בשל ההגבלות והאיסורים החברתיים סביבו לאורך השנים נתלוו לו מיני אקסיומות ומיתוסים, כפי שכבר נכתב, שחלקם נוגעים באמת וחלקם לא.

אם כן מהי האמת לגבי מין? האם כמו שטוענת שרי ה"אמת נמצאת בך?", או כמו שטוענים סקאלי ומאלדר "The truth is out there". כך או כך, אני חושבת שהאמת היא למעשה כמו בכל דבר, משהו אפור אמצעי הקשור לאמת הפנימית של כל אחד ואחת מאיתנו.
בהקשר של סקס מדובר באמת שלנו לגבי האנשים איתם נבחר לעשות סקס, התנוחות שנבחר, ההעדפות באשר לזמני ומיקומי תנוחות אלו, וכל אשר קשור לדבר הנפלא הזה שנקרא- סקס.

שיהיה לכם סקס מעולה באשר תבחרו,
ריקי
טורה של ריקי מתפרסם מדי שבוע בניוזלטר שלנו- להרשמה לניוזלטר לחצו כאן
להוסיף תגובה
שם
דואר אלקטרוני
נושא
תוכן
  • אני חושב שחשוב שכולנו עכשיו יודעים... בני - - 19/10/2009 | 21:28
    • שהשלמת פערים! ריקי, את כותבת גדולה וגורמת לי לחייך כל פעם מחדש! אני מחייך מבפנים! :)
  • חגית אחותי היקרה, ורד - 18/10/2009 | 12:14
    • אני לגמרי מבינה אותך ובטוחה שכמעט כל אישה בהריון בשלב שלך גם כן, ממש אין חשק להתסכל על עצמנו בראי לא בחודש שביעי ולא שנה אחרי ההריון (למרות שאת מהממת), הזמן יעשה את שלו, אני כמעט ולא עשיתי את זה כל ההריון (כמו שאת יודעת) אבל עכשיו אני מפצה ובגדול !!!!
  • לחגית ריקי - 15/10/2009 | 23:28
    • להבטיח לבעל פיצוי עלול לעלות ביוקר, בעלי עדיין סופר כל מיני פיצויים שאני חייבת לו אלוהים יודע מאיפה. מצד שני אם תתני לו לקרוא את הטור אולי הוא יעורר אחת מהאישיות המיניות שלך...לכי תדעי.
  • בחשש מה אני מעבירה את זה לבעלי שיקרא... חגית - - 15/10/2009 | 19:07
    • למה בחשש? כי אני בשלב ה"פילה". אמצע חודש שביעי ומזה לא בא לי להסתכל על עצמי בכלל. לא כל שכן שהוא יראה אותי עירומה... מה גם שעד שהרדמתי את הקטנה בא לי להשתמש במיטה רק לשינה. זה יעזור לי אם אני אגיד שאני אפצה אותו אחרי הלידה....
  • וואי, זה ענק!!! אני חייבת לתת לחבר שלי לקרוא את זה תותי - - 15/10/2009 | 16:37
    • ועוד דבר.... הגודל לא קובע- זה נכון. עבודת הגב התחתון- היא זו שעושה את ההבדל ;) תשאלו את ההוא שקראתי לו "בוטן"....

כל תמונה היא סיפור 

*לכניסה לגלריות לחצו כאן

 

 

עוד באו-מאמא

 

ידיים, משפחה, ניוזלטר או-מאמא

ניוזלטר שבועי

אחת לשבוע מקבלים חברי מועדון O-mama ישירות לתיבת המייל שלהם, ניוז לטר הכולל מגוון תכנים בנושא משפחה והורות.

*ההרשמה חינם.

לכניסה לחצו כאן 

 

הרשמה לניוזלטר או-מאמא

שם פרטי
משפחה
דוא"ל
Powered by Artvision | Truppo Websites