ריקי לוי דינר

ריקי לוי דינר

טור אישי על הורות, זהות, נשיות, וכל מה שנוגע בבטן הרכה שלנו.

לכניסה



עוד באו-מאמא


מוסד ושמו סבתא
יצאתי לברר מה עלה בגורל מוסד הסבתא של אז, ומה הוא היום. אין ספק כי משהו השתנה וכי סבתא מודל 2009, אינה דומה לסבתא מודל 1980. מה קרה לה? והאם השינוי שעברה אומר עלינו משהו לימים לבוא? 
 ריקי לוי דינר
 

אומרים כי אמא יש רק אחת, זה נכון. עם זאת בחוויית הילדות של אלו שזכו לגדול עם סבתא אחת ידוע כי גם סבתא לעיתים יש רק אחת. אצלי הייתה זו סבתא סופי, אמא של אבא. את אמא של אמא לא הכרתי אך אני נושאת אותה עימי היות ואני קרויה על שמה. עד היום אני מתגעגעת לסבתא סופי. אותה סבתא שהייתה מוסד עבורי ועבור אחיותיי ובני דודיי.

 

כל שבת נסענו כל המשפחה לבקרה ביפו, לאכול גלידה של קוזו ולשחק בחצר ביתה. סבתא גרה אז באחד מהבתים הערביים של יפו, שהיו חלק משורת בתי קרקע רעועים, כמו לקוחים מתוך הסרט קזלבן. תקופה בה לא היו דלתות בבתים, לא מנעולים והתמימות שרתה בכל. שכנות טובה של פעם. אף שסבתי כמעט ולא אמרה מילה בעברית, ללא ספק הייתה הדבק המלכד של המשפחה.

לאחר לכתה מעמנו משהו בנו התבגר, התפכח ולצערי אף התפרק. ממרום גידול ילדיי, יצאתי לברר מה עלה בגורל מוסד הסבתא של אז, ומה הוא היום. אין ספק כי משהו השתנה וכי סבתא מודל 2009, אינה דומה לסבתא מודל 1980. מה קרה לה? והאם השינוי שעברה אומר עלינו משהו לימים לבוא?

 

מודל סבתא 1- מודל 'סבְתי'

למי שעומד לקרוא שורות אלו יהיה קשה להאמין כי מדובר במציאות, אך אני נשבעת בכל עצם מעצמות גופי כי 'סבְתי' אינה דמות פיקטיבית, היא חיה קיימת ונושמת. היא סבתא של ע' מהגן של נבו- בני. כולנו מייחלים ל'סבְתי' שכזאת, כולנו בגן מכירים אותה בתור 'סבְתי', בדיוק כפי שאני מוכרת בתור "אמא של נבו". 'סבְתי' מוציאה כל יום את ע' מהגן, ואף משגיחה עליו ועל אחיו הבוגרים כאשר הם חוזרים מבית הספר.

'סבְתי' מכירה את כל האמהות בגן, היות ואינה מתפקדת רק על תקן משגיחה. 'סבְתי' היא התואמת של בּיתה עבור ע'. היא מוציאה אותו מהגן, לוקחת אותו לחברים, ואפילו מגיעה איתו למשחקייה רועשת יחד עם כולנו שיפרוק עוד קצת מהאדרנלין של גיל 4. 'סבְתי' היא חלומם הרטוב של כל זוג הורים בני 30+ המנסה לנהל חיים עצמאיים לצד גידול ילדים.

'סבְתי' נדירה, המוצר אזל מחנויות ובתי עסק מורשים. אין לי ספק כי אם תעמוד למכירה פומבית משפחתו של ע' תהיה מסודרת כלכלית עד ערוב הימים. משפחתו של ע' מודעים לכך אך לא מוכנים לוותר על הנכס.

צודקים.

קנאה.

 

מודל סבתא 2-  "סליחה אני את הילדים שלי כבר גידלתי"

הורים מזדהים יקרים, נא להוריד את החיוך. נכון רובנו זכינו/ קיבלנו בירושה מתוקף נישואים את המודל הזה, אך לצד החיוכים בוא נודה שהמצב לא כל כך מצחיק. לסבתות מזן זה ספר מלא תשובות מוכנות לשאלה "אמא את יכולה לשמור על הילד/ים?". בשלב מסוים לומדים לזהות את שלל התשובות להכיר את כולן בעל פה, אך בצר לנו לא להתייאש מלשאול את השאלה "אמא את יכולה לשמור על הילד/ים?", כאשר אנחנו מודעים לעובדה שבמרבית הפעמים נתאכזב ונקבל את אחת מהתשובות הבאות:

 

  • "תראי זה לא ככה גם לי יש תוכניות" (מובטלת מזה כעשור, יושבת בבית רואה היפים והאמיצים).
  • "אני לא יודעת מעכשיו . . ." (ההודעה הגיע חודש מראש)
  • "עד שבוע הבא אלוהים גדול" – (ההודעה הגיעה שבוע לפני)
  • "מעכשיו לעכשיו אני לא יכולה זה לא עובד ככה, באמת  . . . " (ההודעה הגיעה יום לפני).
  • "מילא אם אבא שלך היה פה" – שלב ייסורי המצפון
  • "את הילדים שלי כבר גידלתי, אני לא אמורה לגדל גם את שלך" (פעם בשנה לשמור עליהם נקרא לגדל??)
  • "את חושבת שלי עזרו?" (לא חושבת יודעת, יש תמונות שלך עם כל שכנות ישראל עוזרות לך לטפל בי, אבל ניחא. . . .)

 

האמת, באיזשהו מקום אני מבינה את מודל סבתא 2. הלא גם אנחנו מחפשים קצת שקט, מנוחה ורוגע, שלא זמין בשפע בסטטוס הנוכחי. אז הנה אדם הנמצא בשלב הרוגע בחייו, מדוע לו לקחת רעש לתוכם? התשובה בעיני הינה במינון, מצד שני הצדדים. ילדים יקרים, אל תכבידו על הוריכם בבקשות בייביסיטר תכופות, גם הגיל וגם עייפות החומר עושים את שלהן.

אבל. . .

סבתות יקרות, מודל 2009, סך הכל לא מדובר במישהו המנסה לנצל את טוב ליבכן, אלו הם ילדיכם הזקוקים לעזרה. אם מדי פעם תספקו אותה יהיה להם יותר דלק להמשיך הלאה ללא צורך בעזרה תכופה. חישבו על כך. פעם בשנה תורכיה הכל כלול למשך שבועיים וארבעת הילדים עליכם, מה כבר ביקשנו? באמת!

 

מודל סבתא 3 – IT’S A KODAK MOMENT

סבתות אלו חיות על האמרה, כל רגע שווה צילום ובמילים אחרות say cheese. בכל אירוע חברתי, משפחתי או סתם הליכה למכולת לא תתפסו אותן לא מוכנות, מה שנקרא מ-ת-ו-ק-ת-ק-ו-ת! הן כמעט בנות 70, נראות כמו בנות 50, ויעשו הכל כדי לשכנע את כולם שהן לא עברו את ה- 40.

מדובר בסבתא שעצם המונח סבתא עושה אותה חולה, היא ממאנת להשלים עם השנים, ועקב כך עם הסטטוסים המתחלפים. הרי לא הגיוני שביתה הקטנה כבר נשואה, עזבה את הבית יש לה 2 ילדים ועוד זוג תאומים בבטנה. כי אם זו אכן המציאות הרי שהיא בקרוב סבתא לארבע. הבעל כבר לא מסוקס כשהיה, וגילה אכן מתחיל בקידומת שעברה את מחצית המאה. כל אלו גורמים לה למשבר אישי חזק מאוד, אך דבר אחד נותר בעינו יציב וקבוע- הצורך שידברו עליה, ובמילים אחרות- התדמית.

לסבתא מודל הקודאק מאות תמונות עם הנכדים, מחויכים, מאושרים, מ-ת-ו-ק-ת-ק-י-ם (בבגדי המותגים שהיא קנתה כמובן). רק חס וחלילה אל תבקשו ממנה לשמור עליהם, היא עדיין לא סבתא הרי.

סבתא זו תהפוך לחברתה הטובה ביותר של ביתך (במידה ובמקרה זה התברכת בבנות), כאשר זו האחרונה תנשק את גיל הטיפש-עשרה. או-אז ניתן יהיה לקחת אותה לסיבוב קניות בכיכר המדינה, או סתם בחנות הקרובה לביתך ולשמוע מכל עבר "די, זו הנכדה? יכלתי להשבע שאתן אחיות".

שווה צילום, לא?

     

סבתא מסכמת

יש עוד מודלים למכביר, החל ממודל סבתת גן-השעשועים, דרך מודל סבתא מאכילה ומאכילה ומאכילה,  וכלה במודל סבתא שלהיות איתה זה לגדל עוד ילד. לצד כל המודלים המשתנים עם השנים אני חושבת שגם להן, לסבתות מגיע קצת נחת ולא רק שיסתכלו עליהן כמתקן השגחה זמין.

אלו הן בראש ובראשונה האמהות שלנו.

לעיתים מתוך העייפות שלנו אנו שוכחים זאת.

לעיתים, אני רוצה לשער, הן לא עוזרות לנו לא כי לא אכפת להן או כי הפכו אגואיסטיות עם השנים, הן באמת מאמינות שפרשנו כנפיים ואנו נשים עצמאיות והן גאות בנו על כך.

אם אנחנו עצמאיות כבר לא צריך לגדל אותנו, לא כן?

העניין הוא במינונים!

המודל הסבתאי השתנה ואנחנו צריכים להכיר בזה. כנכדים לא ראינו בסבתא מקור להשגחה, פרנסה או כל דבר מדיד אחר. היא הייתה מקור לחום ואהבה. כיום כהורים אנו רואים בהורים שלנו, בסבתות של ילדנו, מקור למילוי תפקידנו, ושוכחים כי הדבר הטבעי ביותר שהן יכולות להעניק לילדנו, לא לנו, הוא גם הדבר החשוב ביותר- חום ואהבה.

יתכן ולהורי היו טרוניות כלפי סבתי, שלא שמרה מספיק, לא עזרה מספיק. מסופקתני. הזמנים השתנו ואנו דורשים מהורינו עוד ועוד, ושוכחים כי מטרת מוסד הסבתא הינה להעניק לילדנו ולא לנו.

עם זאת, אינני מבטלת את עניין העזרה שאם אפשר להעניקה הרי שהיא מבורכת, רק שלא תהפוך מובנת מאליה.

 

מה עם הסבים?

היות ומדובר בגברים הרי שהמודל אחיד ולכן לא הוקדש לו טור. מודל הסבים, מעצם היותו מודל גברי, כפוף למודל הנשי הצמוד אליו- קרי לסבתא. אז מה זה משנה?

 

אתם מוזמנים להעלות מודלים נוספים שלא הועלו בטור זה, מצחיקים, עצובים, אמיתיים....

 

שלכם,

ריקי

 

 
להוסיף תגובה
שם
דואר אלקטרוני
נושא
תוכן
  • אני עם חגית בסבתא המשולבת... ורד - 12/10/2009 | 09:31
    • הרי אנחנו חולקות את אותה אמא, למרות שאני זוכה יותר שנים ממנה לשמרטפות ואיסופים מהגן אבל לאט לאט היא תשלים פערים. יש לי אמא שלא הייתי מחליפה בעולם ויש לי חמות שעם כל הדברים שאפשר להגיד על חמות (ולא נפרט אותם כאן...) גם היא תורמת את עצמה וכמעט תמיד מוכנה לשמור אפילו בהודעה של מהרגע לשניה הקרובה כי אני ובעלי מאוד ספונטניים (טוב שאר החברים עדיין בלי ילדים ולנו יש שניים...). תודה לכן סבתות יקרות, בלעדיכן לא היינו מסתדרות, ומשקרת מי שתגיד שכן !!!
  • מה שחשוב לזכור הוא.... ריקי - - 10/10/2009 | 19:02
    • מה שחשוב לזכור הוא שאיננו יודעות באמת כיצד אנו נהייה כסבתות, ו/או מהו עולמן הפנימי ועם מה הן מתמודדות- בין היתר הזקנה. זכרו את הפעמים בהם גילינו באמת מזה להיות הורים ומהי הורות ופתאום איך הבנו את ההורים שלנו באופן שונה. האם ייתכן כי כך גם נרגיש כסבתות לעתיד?
  • סבתא משולבת חגית - - 10/10/2009 | 10:18
    • אמא שלי היא משהו משולב. גם קונה מתנות, גם מאכילה (ומאכילה נהדר!! משום מה רק אצלה הבת שלי מסיימת את כל המנה), גם מדי פעם מוציאה מהגן ועושה בייביסיטר. במינון מאוד נמוך, אבל הרי אמרת שכל העניין הוא במינונים, לא? אבל הכי חשוב - היא תמיד כאן כדי להקשיב לי. לאפשר לי לפרוק, על בעלי, על המשפחה המעצבנת שלו, על המשפחה המעצבנת (לפעמים) שלנו, על הילדה שכבר כאן וגם על הילדה שבדרך - וזה לא יסולא בפז!!!!!!!!!!!!
  • סבתא-אמא ז'ניה - - 9/10/2009 | 18:30
    • ככה הילד שלי קורא לאמא שלי - סבתא שלו. אם אני בלימודים ואם אני בעבודה - אמא שלי שם (ועוד כועסת אם אני מתנצלת - "בשביל מה יש משפחה?").היא עובדת, היא יוצאת לבלות עם אבי וחבריהם, אבל היא תמיד זמינה בשבילי ובשביל הילד שלי. היא משלבת שיטות החינוך שלה עם שלי והילד בכלל לא מבולבל. הוא ילד מאושר. אין כמו אמא, אבל המציאות מגדירה לנו קצב קצת שונה בחיים. ואני כל יום אומרת תודה לאמי שהיא לא כמו סבתות אחרות שאנחנו מכירות שמבקשות מילדיהם לא לעשות עוד ילדים כי הן עייפות... בשביל לגדל ילד צריך סביבה תומכת, חמה ואוהבת - וזה מושפע גם מהמשפחה המורחבת. לריקי - בהרבה חום ואהבה.
  • מתנות לשירי - - 9/10/2009 | 06:08
    • אני חושבת שהמתנות זו לא הפואנטה. הסבתא כנראה חסרת כלים לתקשר עם הילד והיא מנסה דרך צעצועים. זה לא משנה מה מידת יוקרתם בכלל. כל אדם והעולם המושגים שלו. גם אצלי אני מקבלת המון צעצועים שאפילו לא מתאימים בגיל. אני אומרת תודה ושמה בצד. כל מה שהיא רוצה זו הערכה....
  • סבתא של מתנות שירי - - 8/10/2009 | 23:55
    • היי סבתא - איפה המתנה שלי? ככה היא מתקבלת אצלינו. ומילא אם אילו מתנות שוות אבל לא, זבל תוצרת סין שמיד נשבר... ולא להתלהב כי כמובן שזה מחליף תשומת לב אמיתית.
  • סבתא עם רגשות נחיתות אסף - - 8/10/2009 | 23:41
    • גם לי הייתה סבתא כמו סבתא של ע', אבל זה הפך את הסבתא מצד שני לגורם ממורמר עם רגשות נחיתות פולניים כבדים מסוג של " אני אשאר לבד בחושך", "אתם לא אוהבים אותי ולכן לא מתקשרים", "למה לא חוגגים לי מסיבות כל הזמן" מה שגרם לחוסר איזון במשפחה - אבל היום נשאר מזה רק געגוע מתוק!!!
  • סבתא שמאכילה... אורטל - - 8/10/2009 | 23:15
    • אני חייבת להתייחס לסבתא שמאכילה ומאכילה ומאכילה... אמם זה חוסף כאב ראש של בישולים , ואנחנו ההורים בהחלט נהנים מהמטעמים שחמותי מכינה, אבל לתת צלי בקר ברוטב פטריות "קצת פיקנטי" לתינוקת בת 5 חודשים וקוסקוס...מזל שהייתי שם כדי למנוע... מודל הסבתא שמאכילה יכול להוות לעיתים בעיה... וממש קלעת לגבי "מודל הסבא", הלוא הוא כפוף למודל הנשי...
  • סבתא זפטא דקלה - - 8/10/2009 | 11:54
    • אכן, הסבתא של ע' היא מצרך נדיר, אך, למרבה הקנאה, קיים בכל מקום - בכתה של הבן שלי, בגן של הבת שלי, אצל החברים שלי... כאילו כדי לבאס את כל אותם מסכנים שקבלו את הסבתא מהזן של "אני את הילדים שלי כבר גידלתי" כמוני, הן מסתובבות בסביבת ומזכירות לי כל הזמן את מה שאין לי. ריקי וכל שאר אחיותי נטולות הסבתות המתפקדות - החזיקו מעמד.

כל תמונה היא סיפור 

*לכניסה לגלריות לחצו כאן

 

 

עוד באו-מאמא

 

ידיים, משפחה, ניוזלטר או-מאמא

ניוזלטר שבועי

אחת לשבוע מקבלים חברי מועדון O-mama ישירות לתיבת המייל שלהם, ניוז לטר הכולל מגוון תכנים בנושא משפחה והורות.

*ההרשמה חינם.

לכניסה לחצו כאן 

 

הרשמה לניוזלטר או-מאמא

שם פרטי
משפחה
דוא"ל
Powered by Artvision | Truppo Websites