ריקי לוי דינר

ריקי לוי דינר

טור אישי על הורות, זהות, נשיות, וכל מה שנוגע בבטן הרכה שלנו.

לכניסה



עוד באו-מאמא


סליחה על ההווה ולעתיד
בתקופה זו אמור אדם לפוש חזור והפש במעשיו, לנבור לחפש, כמובן בתקווה לא למצוא, סיבות לסליחות. במילים אחרות אמור כל אדם להפוך לעשרה ימים לאישה ולחפור. לשאול עצמו שאלות כגון: אבל למה? איך זה קרה? אני? מה פתאום? בחיי שלא התכוונתי....נראה לכם? שאני אחשוב ככה? ובסוף לומר בנשיות פולנית- אבל לא התכוונתי.
ריקי לוי דינר

אז באמת שלא התכוונתי, ולא אתכוון ולא מתכוונת, ובכל זאת מספר סליחות המתייחסות, אם אפשר במטותא ברשותכן לטעויות עתידיות ולא לאלו בהווה....


"וסליחה להוריי שהביאוני עד הלום..."
(אמא הטור מתייחס אליי בתור הורה ולא אלייך, נא לא להעלב הכל בהומור)


אני רוצה במעמד מכובד זה לבקש סליחה מאנשים שעוד אפגוש בעתיד ילדיי.


סליחה מהפסיכולוג
שייאלץ לשמוע מילדיי את כל תסביכיהם, טרויוניתהם והעלבויותיהם. כן, אני יודעת דפקתי אותם. לא הייתה לי ברירה, באמת שלא התכוונתי. אבל ככה זה...ברמה זו או אחרת כולנו דופקים את ילדינו. תנסה להבין פסיכולוג יקר, גם אותי דפקו, שוב ברמה זו או אחרת. גם הם, הוריי, לא התכוונו. גם הם נדפקו. אני בכלל חושבת פסיכולוג יקר, שאם לא היינו עסוקים כל כך בדפיקות לא הייתה לך פרנסה, אז אנא ממך, המשך להנהן ועשה עבודתך נאמנה. ובכלל כפי שאמר פעם פתגם סיני עתיק:
"הו צ'י מוין דפיקיטי פטוריקי", שזה "הדופק מדופק פטור" אז אני פטורה. תודה.


סליחה מכל המורים והמורות של ילדיי שאפגוש במהלך הדרך ולא אעשה להם חיים קלים
אני מעריכה את עבודתכם, אכן עבודתך קודש. אבל אם לא תזכירו לי חזור והזכר כי ילדיי הם ה-ילדים ה-מושלמים ה-חכמים בה' הידיעה, תהיה לכם בעיה עם פולניה. האם באמת אתם רוצים ללכת במדרון החלקלק הזה? כי עם כל הכבוד לעבודת הקודש ולעובדה שאני חושבת שמערכת החינוך צריכה להחזיר עטרה ליושנה, מי שייעז לצאת נגד ילדיי, או פשוט לא בעדם יקבל הרצאה שלמה על חינוך וערכים מהם. לא מומלץ.
וכן, אני מבקשת סליחה מראש מכל המורים שילדיי יתקנו את שגיאותיהם, בלשון, עברית, תנ"ך ומתמטיקה. זה לא אתם הם פשוט מושלמים. יש הפנמה???


סליחה ילדיי היקרים
על כל ייסורי המצפון, החרטות ורגשות האשם שאציף אתכם בהם במהלך חייכם. אני פולניה, זה חזק ממני. נשבעתי שאהיה מודעת ולא אעשה זאת. אני מודעת, זה כבר חצי דרך, על החצי השני קשה לי להשתלט. אתם בטח מבינים, זה עניין גנטי. וכשאני אומרת "בשביל מי אני עושה את זה אם לא בשבילכם...." אז באמת אין אף אחד אחר. אתם בטח מבינים שאם לא אעמיד פני קורבן יומם וליל, או לפחות בשלב בו תבינו קורבנות מהי, לא יהיה טעם לחיי. אתם בטח גם יודעים יקרים שלי, גאונים של אמאל'ה, שכשאני אומרת "כשתהיה בבית שלך תעשה מה שאתה רוצה" אני לא באמת מתכוונת. כי כשתהיה בבית שלך ותעשה סוף סוף מה שאתה רוצה אני אסתכל על כך בעין ביקורתית ואזכיר לך שככה לא מתנהגים. אבל אני לא אשמה באמת, לאישה בגילי כבר פשוט מאוד קשה ואם לא אתם, ילדיי היקרים אז מי? אמרו לי, מי?


סליחה בעלי היקר
שכבר לא אראה לעולם כמו יעל בר-זוהר, בר רפאלי, גלית גוטמן, האלי ברי, קלאודיה שיפר ועוד ועוד ועוד....ובקיצור אני לא אראה כמו שאולי תרצה. אבל האמת שכשחושבים על זה, בעלי היקר, שוב...אינני אשמה.  כי אתה שניסית שנים לגרור אותי לבילוי ביתי, קרי רביצה למול הטלוויזיה, הצלחת לבסוף וזה שנים שאני רובצת- איתך ובלעדיך. כי אתה, ללא כוונות זדון אני יודעת, לא התחשבת במבנה הגוף הנשי וכוח הכבידה והכנסת אותי להריון לא פעם לא פעמיים כי אם שלוש, שתיים מהם ברציפות. כמו פילה רצוצה בספארי ביליתי 1.8 שנים מחיי בהריון רצוף. מה אתה מצפה שיקרה? כולם אמרו לי מזל טוב, אמרתי לעצמי בטח מזל טוב שנה מהיום ואני עם שתי שערות על הראש, שיניים תותבות וחזה נושק לבלטה (הם מסתדרים נהדר אגב).


סליחה כלתי לעתיד
אבל אני הולכת למרר לך את החיים. הנה, אני לפחות מודעת ומודה מראש. למה? ככה. בואו לא נייפה את זה, רמת ההסתדרות השלילית בין כלות וחמות אינה אגדה אורבנית, רובן לא מסתדרות. שוב, ברמה זו או אחרת. אלו שכן הן סטיית תקן רצינית. לא רוצה להיות סטיית תקן יש מקרים שטוב לי עם הממוצע. במקרה זה נראה לי שאצליח למלא תפקידי נאמנה. תנו לי.  אם לא זה מה נשאר לי? ובאמת לא בשבילי, למי אני עושה את זה אם לא בשבילכם, ילדיי היקרים?".


את מבינה כלה יקרה, גם לך יהיו ילדים יום אחד, נכדיי להזכירך, וגם הם לא יהיו אשמים אבל גם להם לא תיוותר ברירה. כך אנחנו בנויות, אנחנו מגינות על השבט. זהו יצר חייתי קדום, ככל שנודה בו מהר יותר כך ייטב. לכולם. האמיני לי.


וברצינות.....


אני חושבת שתקופה זו של החגים, ובייחוד ראש השנה הינה תקופה נהדרת, תקופה המלווה בתחושת התחדשות. אני רוצה לאחל לעצמי, ולכם, התחדשות במספר תחומים הכוללים אף סליחות קצת יותר רציניות.
אני באמת מצטערת ילדיי היקרים על כך שאני לא מצליחה תמיד להנות מכם, על כך שלפעמים בא לי להיות לבד או רק עם אביכם היקר, זה שהיה בעלי לפני שהיה אביכם היקר. שלפעמים אני אומרת לעצמי בא לי קצת שקט, ובאותו משפט ממקמת אתכם באזור הרעש של חיי. אני רוצה שתזכרו שזה טבעי ושלמרות הכל ובגלל הכל אני כל כך אוהבת אתכם.


אני באמת מצטערת שעדיין לא הצלחתי להקים לכם את קרן החסכון שתכננתי עבורכם, עם זאת אני מבטיחה כי אעשה כל שלאל ידי שלא ייחסך מכם כלום, לא במימד הרגשי, לא הרוחני, לא הפיסי ולא הגשמי.
אני רוצה לבקש סליחה, אמיתית וכנה מכל מי שאולי פגעתי בו מבלי משים. בעקרון אני אישה אוהבת אדם, מי שמכיר אותי יודע זאת. אני מקווה כי בשנה זו נלמד להראות יותר את פניה של אהבת אדם זו, למרות הלחצים, הפקקים, המיתון, הגרעונות והשטפונות הרגשיים הממלאים אותנו מדי יום ביומו במדינה קטנה זו.


ולסיכומו של דבר, אם אפשר לסכם....אני רוצה לבקש סליחה מאותה ילדה קטנה שנולדה ב- 18/11/1974, שחלמה להיות... ולכבוש ולעשות. עדיין לא הגשמת הכל יקירתי, אני רוצה לאמר לה, עדיין לא כבשת את כל הפסגות המופיעות בחלומותייך מזה 34 שנה, אך מילת המפתח היא עדיין. אני רוצה להבטיח לה שהשנה היא תדע להתמקד בפסגות שכן כבשה, אפילו באלו שלא תכננה ושתדע להתגאות בהם. אך יותר מכל אני רוצה לאחל לה, ולכל אותם ילדים קטנים שהפכו גדולים עם השנים, פולנים עם השנים, הורים, חברים, אוהבים, זוגות ורווקים, שלא משנה מה קרה לכם במרוצת השנים הייתי רוצה לאחל לכם שהשנה תלמדו להסתכל במראה ולראות  דרכה את אותה ילדה קטנה בהשלמה.


טורה של ריקי מתפרסם מדי שבוע בניוזלטר שלנו- להרשמה לניוזלטר לחצו כאן


להוסיף תגובה
שם
דואר אלקטרוני
נושא
תוכן

כל תמונה היא סיפור 

*לכניסה לגלריות לחצו כאן

 

 

עוד באו-מאמא

 

ידיים, משפחה, ניוזלטר או-מאמא

ניוזלטר שבועי

אחת לשבוע מקבלים חברי מועדון O-mama ישירות לתיבת המייל שלהם, ניוז לטר הכולל מגוון תכנים בנושא משפחה והורות.

*ההרשמה חינם.

לכניסה לחצו כאן 

 

הרשמה לניוזלטר או-מאמא

שם פרטי
משפחה
דוא"ל
Powered by Artvision | Truppo Websites