ריקי לוי דינר

ריקי לוי דינר

טור אישי על הורות, זהות, נשיות, וכל מה שנוגע בבטן הרכה שלנו.

לכניסה



עוד באו-מאמא


אמא, לא צריך שתבואי - מתבגרים מתביישים בהורים
כן, כן, שנים של השקעה חסרת גבולות, נתינה אין סופית, אהבה כמעט עיוורת והנה הילד גדל לו, מגיע לגיל הבלתי מובן הזה שנקרא גיל ההתבגרות ולפתע יש לו מה להגיד עליך. לפתע כל תנועה שלך עלולה להיות מביכה עבורו ומבחינתו – לעשות לו בושות איומות.

כל אחד מאיתנו שיש לו ילד בגיל תשע ומעלה בערך מכיר את זה: אתם נוסעים באוטו, חוזרים מחופשה משפחתית, מהבית של הסבא והסבתא, מהצגה, ובעוד רוחכם טובה עליכם, שמחים ועליזים אתם פותחים את הפה ומתחילים לשיר. לא משהו מיוחד, את השיר ששמעתם ברדיו בדיוק לפני שנכנסתם לרכב, או שיר שהתנגן בדיסק, בכלל לא שמתם לב אפילו שמילות השיר רוקדות להן מבין שפתיכם, אולם החיים סותרים בפרצופכם, שכן בדיוק אז נשמעת לפתע צעקה: "אמא!! די!!"


מה? מה קרה? מה עשיתי? את מזדעקת כשלפתע את מבינה שהעולל, שעד לפני יומיים היה מביט עליך בעיניים מעריצות, מחזיק בשולי בגדך כדי שלא תתרחקי לעולם, אותו עולל שולח בך מבטי ביקורת קשה ונחרד מהקול היוצא מפיך. "אמא – מישהו עוד עלול לשמוע אותך!!"


כן, כן, שנים של השקעה חסרת גבולות, נתינה אין סופית, אהבה כמעט עיוורת והנה הילד גדל לו, מגיע לגיל הבלתי מובן הזה שנקרא גיל ההתבגרות ולפתע יש לו מה להגיד עליך. לפתע כל תנועה שלך עלולה להיות מביכה עבורו ומבחינתו – לעשות לו בושות איומות.


גיל ההתבגרות הוא גיל מאתגר ביותר, הן מבחינת הילד והן מבחינת הוריו. הילדים בועטים, מתמרדים, מתנגדים ומבקשים להביע את דעתם ולהתעקש עליה ללא גבול. ההורים מן הצד השני יחושו מתוסכלים ומאוכזבים.


המאפיינים השונים השייכים לגיל זה מבטאים את השתחררות הילדים מהוריהם ומהתלות בהם, אמנם לא מבחינה כלכלית, אולם מבחינה אישיותית החל בגילאים המוקדמים של תשע-עשר, הם חשים כי אינם תלויים יותר בהוריהם.


מקרים בהם ניתקל בכך שהילד מתבייש בהוריו:

  • אם היינו רגילים לדבר על הילד בזמן שהוא נוכח בסביבה, הרי שהדבר אינו אפשרי יותר, הילד יתבייש ואף יתריע על כך בקול גדול.
  • הרצון הכנה שלנו לשלוח את הילד אל יומו בבית הספר בחיבוק גדול ואוהב, אינו יכול לקבל את סיפוקו יותר. אם רק תעיזו לחבק את הילד אל מול חבריו, הוא ירגיש כה תינוקי שיידחה אתכם בעצבנות.
  • אם הרגשתם גיבוריו של סרט תדמית על "הורים מגניבים" כאשר לבשתם איזה בגד יוצא דופן או עשיתם תסרוקת מצחיקה במיוחד, אז זהו, שלא! לא קראתם את המפה כראוי. "מגניבים" הם הילדים – לא אתם...
  • אם יצא ובמקרה עשיתם איזושהי פעולה משעשעת או קצת מביכה ברחוב, כמו – אפצ'י גדול או שהחלקתם או לחלופין החלטתם פתאום לפתוח בזמרה, צפו לקיטונות של בושה וביקורת.


המצב אינו פשוט, האם איננו יכולים להיות יותר מי שאנחנו למולם?

עלינו לזכור כי הבושה שהם חשים לנוכח המעשים שלנו, נובעת מהצורך של המתבגרים להגדיר את עצמם כאינדיבידואלים. עליהם להתנתק מההורים ולהיות כל מה שההורים אינם, בכדי שיוכלו לצאת תחת חסותם ארוכת השנים ולפתח את עצמאותם ואישיותם האינדבידואלית. המתבגרים חווים הליך הבשלה שבמהלכו הם מתחילים למרוד בסמכויות ההורים, על מנת לפתח זהות עצמאית אשר תוכיח שהיא יכולה לעמוד בזכות עצמה.


בדבר אחד אנחנו יכולים להרגע, הגיל הזה עובר. היסטוריה שלמה יכולה להוכיח כי אותם מתבגרים שלא הסכימו להביט עלינו כאשר זמזמנו להנאתנו בזמן הליכה, אותם מתבגרים שצבעו את שערם לסגול וגזרו את שרוולי חולצתם בצורה שהחרידה את מנוחתינו, הם אלו שיקראו ראשונים את מודעות הדרושים הייטק, ילכו ללמוד משפטים או ישלימו את לימודי התואר תוך כדי שהם מזמזמים לעצמם את אותו השיר בדיוק.

 


להוסיף תגובה
שם
דואר אלקטרוני
נושא
תוכן

כל תמונה היא סיפור 

*לכניסה לגלריות לחצו כאן

 

 

עוד באו-מאמא

 

ידיים, משפחה, ניוזלטר או-מאמא

ניוזלטר שבועי

אחת לשבוע מקבלים חברי מועדון O-mama ישירות לתיבת המייל שלהם, ניוז לטר הכולל מגוון תכנים בנושא משפחה והורות.

*ההרשמה חינם.

לכניסה לחצו כאן 

 

הרשמה לניוזלטר או-מאמא

שם פרטי
משפחה
דוא"ל
Powered by Artvision | Truppo Websites