ריקי לוי דינר

ריקי לוי דינר

טור אישי על הורות, זהות, נשיות, וכל מה שנוגע בבטן הרכה שלנו.

לכניסה



עוד באו-מאמא


הורים בסיכון-מי שומר על הילדים המתבגרים שלנו בחופש הגדול? חלק א'
סיפוריהם של הורים רבים המגיעים להדרכת הורים או לטיפול משפחתי נפתחים במילים הבאות: "זה התחיל בחופש הגדול שנה שעברה... מאז הכל התהפך. איני מכיר יותר את הבן/הבת שלי..."
תרי וינברג, פסיכותרפיסטית, יועצת ארגונית וחינוכית ומדריכת הורים

סטטיסטיקות ומחקרים מראים עלייה חדה בפגיעות בילדים ובבני נוער בתקופת החופש הגדול.  ארגון "בטרם" לבטיחות ילדים מפרסם מדי שנה נתונים עגומים על הצטברות מקרי פגיעה בילדים בחודשי הקיץ, כגון עלייה במספר הילדים הנפגעים בתאונות דרכים ברכב (13.7%) וכהולכי רגל (13.4%), מקרי חנק (9.7%); הרעלה ואחר (9.4% כל אחד); טביעה (8.8%); ונפילה (7.9%). בשנת 2007 התרחשו 34% מהפגיעות במהלך פעילות פנאי ובחוץ, 32% בדרך ו-22% בבית. בשלוש השנים האחרונות נהרגו 121 ילדים ובני נוער עד גיל 17 כתוצאה מתאונות בקיץ. ארגון ער"ן מדווח על עלייה דרמטית במספר בני הנוער הפונים לקבלת סיוע נפשי במהלך החופש הגדול. סטטיסטיקות נוספות מצטברות מדי שנה אודות מספר מקרי ההריונות הבלתי רצויים בקרב נערות, העולים דרסטית בתקופת החופש ועלייה חדה במספר הפגיעות בגוף ובנפש כתוצאה משימוש בחומרים ממכרים.


כיצד קורה שחופשה המתחילה בשמחת נעורים נגמרת בסיכון לא רק לילד ולנער, אלא אף להוריו ולמשפחתו? מדוע החופש הגדול מהווה נקודת גבול קריטית עבור ילדים ובני נוער? והחשוב ביותר - האם וכיצד ניתן להתכונן לקראת תקופה זו ולמנוע את המשברים הצפויים לבוא? התשובה היא בוודאות: כן!. אך ראשית בואו נצא למסע קצר בו נבחן את הדברים מנקודת מבטם של הילדים וכן נסקור מספר  מאפיינים קריטיים של החופש הגדול.


תחילתו של החופש הגדול מאופיינת במעבר חד ושינוי בחייהם של הילדים. במהלך שנת הלימודים, הילד/ה נמצא תחת סדר יום קבוע, מסגרת של חובות ומחויבויות, גבולות וכללי משמעת ברורים, ומבוגרים נוספים (מלבד ההורים) הסובבים ומשגיחים עליו בבית הספר, בחוגים, בתנועות הנוער ועוד. כהרף עין כל זה משתנה, ותקופת החופשה מאופיינת בהפך הגמור מכל אלו; העדר סדר יום קבוע ומחייב, אין חובות ומחויבויות, ריבוי זמן פנאי, מתמעטים החוגים ופעילויות נוער נוספות ולכן גם מתמעט מספר המבוגרים הסובב את הילד (ואשר עשוי בזמן מצוקה להתריע מבעוד מועד!).  למרות שהחופש הגדול הוא זמן קבוע בלוח השנה שלנו, הורים רבים מדי אינם נערכים מבעוד מועד לשינוי הדרמטי הצפוי בחיי הילדים, ולכן גם אינם מנהלים אותו בצורה מדורגת ומבוקרת, ולעיתים, מאוחר מדי, נחשפים לתוצאות הקשות של מהפך זה בחיי הילדים.


תום שנת הלימודים מסמלת עבור ילדים רבים את המעבר מילדות לבגרות: עבורנו המבוגרים תמה לה זה עתה שנת לימודים, אחת מני שניים-עשר במערכת החינוך. עבור הילד, המעבר משנה לשנה, ובפרט בין כיתה ו' לכיתה ז', מציינות את התבגרותו והפיכתו ל"גדול", בדיוק כמו סמלי מעמד וסטטוס אחרים (כובעים, מותגים, ופריטי לבוש ואבזור שונים) בהם הילדים משתמשים על מנת לציין בשפה הייחודית להם את כניסתם לעולם המתבגרים. כאמור, המעבר הדרמטי ביותר הוא בין תום בית הספר היסודי לחטיבת הביניים, זמן בו הילד חש שהוא רוצה גם לפרוע את השטר ולממש את היותו גדול יותר ובוגר יותר, אך בהחלט אנו נתקלים בשינוי ניכר בהתנהגות בחופשת הקיץ גם אצל מסיימי כיתות אחרות, צעירות ובוגרות יותר.


החופש הגדול מזמן לילדים אפשרויות יציאה מהשגרה וחשיפה לאנשים חדשים. ילדים רבים נוסעים לקרובי משפחה או חברים הגרים רחוק וחלקם אף נודד אל מעבר לים. יציאה מהשגרה עשוייה להיות כייף גדול והזדמנות לצבירת חוויות אך מאידך היא גם מסמלת כניסה למצבים לא מוכרים ולא ידועים. אמרנו מצבים לא ידועים? אמרנו כללי התנהגות חדשים, שפה חדשה ולעיתים קודים חדשים של "כן" ו"לא", או "אסור" ו"מותר". הרצון להשתייך ולהיות חלק מהחברה החדשה גובר במהירות על הגבולות הקודמים, וילדים רבים מתנסים במקום החדש במשקאות חדשים בעלי שמות אקזוטיים שהרכבם לא ידוע, במקומות בילוי ואטרקציות חדשות, ב"משחקי-חברה" שונים ומשונים פרי המצאות מקומיות ועוד. במקרים רבים הורים סומכים על החוסן הנפשי והבגרות של הילד ומסתפקים באמירה קצרה של "תשמור על עצמך" (זוכרים את אמה של כיפה אדומה?) אולם גם ילדים אלו לא תמיד יוכלו להגן על עצמם במצבים חדשים ובחברה חדשה, גם אם נדמה לנו אחרת.


סדר היום משתנה והלילה הופך לחלק העיקרי של היממה. החופש הגדול מביא עמו גם שינוי בהרגלי השינה והערות. אם נזכור כי גם כך גיל ההתבגרות מאופיין בשינויים בתחום זה (בלוטת האצטרובל, המייצרת מלטונין המשפיע על זמני השינה והערות, עוברת שינויים בגיל ההתבגרות, דבר המשפיע על כך כי מתבגרים הולכים לישון בשעות מאוחרות יותר ומתקשים לקום השכם בבוקר) הרי שסדר היום משתבש לחלוטין.  התהפכות סדר היום גורמת גם לשינוי בהרגלי האכילה (אוכלים מעט יותר או הרבה יותר, אי אכילה עם המשפחה, אכילה בזמנים לא קבועים ועוד), מיעוט זמן תקשורת עם ההורים, התגברות מצבי הרוח (כן כן, לזמני השינה ואיכותה גם קשר למצבי רוח!) ועוד. ריבוי האטרקציות והגירויים כמו גם השינה בשעות לא שגרתיות עלולים להשפיע על האיזון הנפשי ושלוות רוחו של הילד, ומאליו גם ישפיע על איכות השינה ואיכות זמן העירות שבאה בעקבותיה (במילים אחרות, סביר כי הילד יתעורר "על צד שמאל", עצבני ומתוח).


נטיית ההורים לקחת את זמן החופשה כזמן בו מרפים קמעה את "הברקסים" והשליטה. ההורה העובד ממשיך לרוב בשגרת חייו ועבודתו בתקופת החופש הגדול ובאופן אוטומטי מרפה מעט את השליטה, במקום להגבירה ולהעצימה; במשפחות בהן יש אחים קטנים – לרוב נעזרים ההורים בסבים וסבתות, מטפלות ובייביסיטר הנמצאות בבית ומחליפות את מסגרות החינוך הקבועות, הסגורות בזמן החופשה. אך מה קורה בבתים בהם הילדים "גדולים" (או חושבים לפחות שהם כאלו...) ומסרבים להמצאות מבוגר בבית?.  בפועל, ההורה, שאינו יודע תמיד מתי הילד הלך לישון, גם אינו יודע מתי קם ומתי אכל, ועם מי והיכן הילד מתרועע. אנו מתפתים לחשוב כי בעידן התקשורת האלקטרונית ניתן תמיד להחליף את התקשורת הישירה, זו המתבצעת פנים-אל-פנים, בשיחות טלפון,SMS , מיילים, צ'אטים ודומיהם, אולם – זהו, שלא. אין כמו מראה עיניים – איך הילד שלי נראה? מה העיניים ושפת הגוף שלו מספרות? האם הוא זקוק כעת לחיבוק תומך ואוזן קשבת?. זמן החופשה הוא ללא ספק הזמן בו עלינו להיערך לשגרות תקשורת שונות עם הילד, אף יותר מאשר בתקופות בית ספר, ולהשתמש ביד הדמיון והיצירתיות הטובה עלינו על מנת לייצר זמני איכות של תקשורת אישית עם ילדינו.


לאתר של תרי וינברג


להוסיף תגובה
שם
דואר אלקטרוני
נושא
תוכן

כל תמונה היא סיפור 

*לכניסה לגלריות לחצו כאן

 

 

עוד באו-מאמא

 

ידיים, משפחה, ניוזלטר או-מאמא

ניוזלטר שבועי

אחת לשבוע מקבלים חברי מועדון O-mama ישירות לתיבת המייל שלהם, ניוז לטר הכולל מגוון תכנים בנושא משפחה והורות.

*ההרשמה חינם.

לכניסה לחצו כאן 

 

הרשמה לניוזלטר או-מאמא

שם פרטי
משפחה
דוא"ל
Powered by Artvision | Truppo Websites