ריקי לוי דינר

ריקי לוי דינר

טור אישי על הורות, זהות, נשיות, וכל מה שנוגע בבטן הרכה שלנו.

לכניסה



עוד באו-מאמא


אמפתיה של ילדים
מה זו אמפתיה של ילדים, למה חשוב שהם יפתחו אמפתיה כזו כלפי הזולת, ולמה כל כך קשה להם לפתח אותה בעצמם?
חיים עמית, פסיכולוג חינוכי, מטפל משפחתי מוסמך, יועץ ארגוני

מה זו אמפתיה של ילדים?

באמפתיה של ילדים הכוונה ליכולת של ילדים לגלות הבנה לרגשות, תחושות ו/או מחשבות של ילדים אחרים ו/או של מבוגרים.


כיצד באה לידי ביטוי אמפתיה של ילדים?

דוגמאות לאמפתיה של ילדים כלפי ילדים הן כאשר ילד מתאמץ להביא שיעורים לילד חולה; או כאשר ילד רואה ילד אחר עצוב ושואל אותו "מה קרה לך?"; או כאשר מונחת חבילת שקדים על השולחן ונותרו בה מעט שקדים והילד יותיר מהם לאחיו וכו'.


במשפחה שטיפלתי, אבי המשפחה נפטר לאחרונה באופן פתאומי. אחת מבנות המשפחה, תלמידת כיתה ד', סבלה מהצקות בבית ספר על רקע יתמותה. באחת הפגישות היא סיפרה על חברה שלה, שפנתה לילדה המציקה ואמרה לה: "למה את אומרת לה את זה, את הרי יודעת שאין לה אבא!" בפגישה אחרת סיפרה כיצד היא עצמה ניסתה ביוזמתה להושיט עזרה לילדה קטנה יותר, שאימה נפטרה זה עתה, מכיוון ש"אני יודעת מה היא מרגישה".


דוגמאות לאמפתיה של ילדים למבוגרים הן כאשר ילד פונה לחברים שלו ואומר להם "תשחקו בשקט, אמא שלי ישנה"; או כאשר ילד מדבר עם סבתא שלו בטלפון ושואל "סבתא מה קרה לך?", כשהוא שומע צליל של מתח בקולה; או ילד ששואל את אביו "איך היה לך היום בעבודה?", כשזה מגיע הביתה; או ילד שמציע עזרה לאמו, כשהיא לחוצה וכו'.


א': "אני רואה, אבא, שאתה חושב על משהו רציני".
אני: "נכון א', אני מאוד כועס על אח שלך".
א': "בטח אין לך זמן וכוח לשחק איתי עכשיו, אבל אולי אחרי שתנוח קצת, תסכים לשחק איתי?"


למה קשה לילדים להיות אמפתיים?

אמפתיה מתפתחת בהדרגה במהלך הילדות. אף כי ידוע על גילויי אמפתיה אצל תינוקות, הרי רק לקראת גיל 6 מתפתחת יכולת אמפתיה אמיתית אצל ילדים. זאת מכיוון שרק בגיל זה לערך ילדים יכולים לחוש בסבל הזולת מעבר למצב מיידי. רק אז הם יכולים לקלוט רגשות של ילדים אחרים, גם כאשר הם אינם מבוטאים בצורה קיצונית כמו בכי. לקראת גילאי 10-12 בלבד מתפתחת יכולת האמפתיה המופשטת יותר, כלומר, היכולת לחוש הבנה רגשית גם לאנשים רחוקים, שאיני רואה אותם לידי.


למה חשוב לפתח אצל ילדים יכולת אמפתיה?

אמפתיה היא בסיס להסתגלות חברתית. היכולת ליצור קשר בין-אישי, בילדות ובבגרות, מבוססת על היכולת להרגיש את האחר ולגלות כלפיו הבנה. ילדים לא אמפתיים מספיק עלולים להיתקל בתגובות עוינות מצד חבריהם, גם כאשר יפנו אליהם בהצעה ידידותית. למשל, כאשר הפנייה הידידותית התבצעה בעיתוי לא מתאים, שכן חבריהם היו באותה עת עצבניים ו/או עסוקים.


ילדים לא אמפתיים הם בעלי פוטנציאל להתנהגות אלימה. מאחר שאינם מסוגלים לשים עצמם במקומו של האחר, לחוש את הסבל שעתיד להיגרם לו כתוצאה מפעולתם התוקפנית, הם יחזרו על התנהגותם התוקפנית עוד ועוד.


בתקופתנו יש נטייה גוברת לתפישות ואמונות אגוצנטריות, כאלו המרוכזות בעצמי, על חשבון הזנחה של חינוך הומניסטי וחברתי, כזה שבו האחר נתפש כשווה לא פחות ממני. לכן, ילדים זקוקים באופן מיוחד להכוונה וללימוד של יכולת אמפתית, שבעבר התפתחה באופן טבעי.


כיצד ניתן לפתח אמפתיה אצל ילדים?

ניתן לפתח אמפתיה אצל ילדים קודם כל דרך לימוד ערכי או קוגניטיבי. הכוונה להבהרה, ישירה ומילולית, של ערכים אמפתיים כמו התחשבות בזולת, במשפחה ומחוצה לה. מרבית ההורים מבצעים סוג זה של לימוד, אך הם נגררים פעמים רבות לגישה מטיפה ומאשימה בנוסח: "אתם כאלה לא מתחשבים! כמה פעמים אמרתי לכם שהדבר הכי חשוב בחיים זה לכבד את הזולת? ומה זה עוזר? כלום! אני מדברת ואתם בשלכם!"


דרך נוספת היא על ידי לימוד התנהגותי. הכוונה להנחיה מעשית של הילד להתנהגויות המיישמות את ערכי האמפתיה. למשל, הורים יכולים ללמד ילדים כיצד להתנהג בנימוס בכניסה למעלית, בהמתנה בתור וכו'; או למשל, ללמד ילדים כיצד להתחלק במשחק עם חבריהם; או למשל, ללמד ילדים לא לעודד קליקות חברתיות וכו'. פעמים רבות הורים מסתפקים בהסבר קוגניטיבי של ערכים ואינם מלווים הסבר זה בהזדמנויות למידה אמיתיות.


הלימוד הוא גם לימוד רגשי. זהו הלימוד הקשה מכולם. הכוונה ללמד את הילד כיצד לזהות רגשות, בד"כ רגשות של מצוקה, אצלו ואצל זולתו. ניתן לתרגל מיומנות זאת בצורה משעשעת. למשל, לשבת על ספסל ברחוב או בקניון ולנסות לנחש על פי הבעת פנים של אנשים והתנהגותם את מצב רוחם. הורים ממעטים לעסוק בסוג זה של למידה, מכיוון שהיא דורשת הבנה רגשית וגישה יצירתית.


ניתן להשתמש באמפתיה גם בפתרון בעיות במשפחה. הכוונה למאמץ לפתור בעיות משפחתיות יומיומיות מתישות בצורה מורכבת יותר, הלוקחת בחשבון את רגשותיהם וצרכיהם של כל בני המשפחה. זאת במקום פתרונות מהירים, חד-צדדיים, המתעלמים מעולמו של האחר, בדרך כלל החלש במשפחה.


למשל, במשפחה עם ארבעה ילדים, מתוכם שלושה בנים גדולים ובת אחת קטנה, הבנים משחקים כל הזמן במחשב ומתעלמים מניסיונותיה של האחות הקטנה לקחת חלק במשחק. הבת בוכה ואומרת: "למה אני לא יכולה אף פעם לשחק במחשב? בגלל שאני קטנה?" במקרה כזה על ההורה לאסוף את הילדים ולחייב אותם להתייחס לרגשות הבת ולקחת אותם בחשבון בכל חלוקת זמן עתידית של המשחק במחשב. הורים מעדיפים להימנע מסוג זה של למידה, הדורשת השקעה וסבלנות מרובים, בגלל עומס המטלות הנדרשות מהם בהורות.


לימוד על ידי הדגמה הוא החשוב ביותר. הכוונה ללמידה, מודעת ובלתי מודעת, שהילד מבצע על ידי צפייה בהתנהגות ההורה, הן ביחסים בבית והן ביחסים מחוץ לבית. למידה זו תלויה במידה שבה ההורה מדגים בהתנהגותו רגישות למצוקות הזולת – לילדיו, לבן/בת הזוג, למשפחת המוצא ולאנשים אחרים. למשל, כאשר ההורה כועס – בין אם על פקיד הבנק שסירב לבקשתו להלוואה, בין אם על המנהל בעבודה שגער בו ובין אם על חבר שלא יצר קשר וכו' – אך הוא מסוגל לאחר מכן לגלות אמפתיה למושא הכעס, כמו למשל: "האמת שאני מבין אותו. מנקודת ראות שלו, זה באמת מרגיז אולי מה שעשיתי" וכו'.


לימוד על ידי הדגמה מתרחש גם כאשר הורה מבטא בעצמו בצורה תקשורתית רגשות של מצוקה. אם הורים מסוגלים לחלוק ביניהם רגשות מביכים, רבים יותר הסיכויים שיוכלו ליצור יחסי אמפתיה עם ילדיהם ולהדגים להם בצורה אמיתית וכנה אמפתיה מהי. הורים מתקשים ליישם סוג זה של למידה, שכן היא דורשת רמה גבוהה יחסית של מודעות.


לאתר של חיים עמית:  www.hamit.co.il


להוסיף תגובה
שם
דואר אלקטרוני
נושא
תוכן

כל תמונה היא סיפור 

*לכניסה לגלריות לחצו כאן

 

 

עוד באו-מאמא

 

ידיים, משפחה, ניוזלטר או-מאמא

ניוזלטר שבועי

אחת לשבוע מקבלים חברי מועדון O-mama ישירות לתיבת המייל שלהם, ניוז לטר הכולל מגוון תכנים בנושא משפחה והורות.

*ההרשמה חינם.

לכניסה לחצו כאן 

 

הרשמה לניוזלטר או-מאמא

שם פרטי
משפחה
דוא"ל
Powered by Artvision | Truppo Websites