ריקי לוי דינר

ריקי לוי דינר

טור אישי על הורות, זהות, נשיות, וכל מה שנוגע בבטן הרכה שלנו.

לכניסה



עוד באו-מאמא


חשיבות מתן ברזל לתינוקות

כשליש מהתינוקות בישראל סובלים מאנמיה. ייתכן שהסיבה לשכיחות האנמיה היא העובדה שלא כל ההורים מודעים או מיישמים את ההנחיות לתת תוספת ברזל לתינוקות מגיל 20 שבועות (נכון להנחיות האחרונות ב 5/2009). למה חשוב לתת ברזל לתינוקות, ואילו נזקים בלתי-הפיכים יכולים להיגרם אם נמנע מכך.
אתר גדילה

ברזל ואנמיה


מחסור בברזל הוא המחסור התזונתי הנפוץ ביותר בעולם והוא מהווה את אחת משתי הבעיות הגדולות של תזונת ילדים כיום (הבעיה השנייה היא העלייה בשכיחות ההשמנה). הברזל הנמצא בגוף קשור לחלבון ששייך למרכיבי ההמוגלובין - חלקיק שמצוי בתוך כדוריות הדם האדומות, נושא את החמצן בדם ומעביר אותו לכל הרקמות בגוף. חסר בברזל יגרום לאנמיה - "חסר דם" - שמתבטאת בעיקר בעייפות וחולשה בגלל ירידה באספקת החמצן לרקמות. סימנים נוספים של אנמיה הם חיוורון, כאב ראש, חוסר תיאבון ולרוב גם ירידה במשקל.


בשנים האחרונות התגלה שלברזל תפקידים נוספים בגוף - למשל, הוא מעורב בייצור מרכיבים במוח שקשורים לויסות הטמפרטורה בגוף, לסף הכאב, לויסות השינה ("השעון הביולוגי") ועוד. זה מסביר מדוע בחסר ברזל יש הפרעות שינה, רגישות -יתר לקור, עלייה בסף הכאב (ולכן אדם אנמי נראה אדיש או אפאטי).


כמו-כן, מחסור בברזל גורם לירידה בפעילות מערכת החיסון והגוף חשוף יותר לזיהומים שונים.


מה קורה אצל התינוק?


בגופו של תינוק בן יומו יש כחצי גרם ברזל ובגופו של אדם מבוגר יש כ- 5 גרם. כלומר: במהלך השנים הראשונות זקוק התינוק להשלים 4.5 גרם ברזל, אותו הוא אמור לקבל מהמזון בלבד! בנוסף, אם בזמן ההריון היה חוסר ברזל אצל האם, סביר להניח שהמחסור יועבר הלאה לתינוק: 75% מהאימהות עם חסר בברזל יולדות תינוקות עם חסר בברזל.


בחצי השנה הראשונה לחיים התינוק אמור להכפיל את משקלו ובגיל שנה להגיע למשקל גדול פי- 3 ממשקל הלידה. קצב הגדילה שלו בשנה הראשונה גדול פי כמה מהיכולת שלו לקלוט ברזל מהמזון, שלא לדבר על כך שהגוף גדל, נפח הדם גדל והדרישה לחמצן גדלה.


בנוסף, רמת הספיגה של הברזל מהמזון מוגבלת ותלויה בסוג המזון - ברזל ממקור בשרי נספג ביעילות גבוהה יותר מאשר ממקור צמחי - ובגורמים שונים במזון שיכולים לעכב את ספיגתו - למשל סיבים תזונתיים שנמצאים בפירות וירקות, או מרכיבים שנמצאים בתה או בקקאו.
בעבר היה מקובל להאכיל תינוקות בחלב פרה. עם הזמן התברר שזהו מזון אלרגני (גורם לאלרגיה) חזק ביותר, ואחת התגובות האלרגיות שמתבטאת בגוף היא דימומים מזעריים ממערכת העיכול, כ"כ זעירים שלא ניתן להבחין בהם בעין (לכן לא "עלו" על התגובה הזו בהתחלה). דימום כזה מהגוף תורם לעוד איבודים של ברזל ומגביר את הסיכון של התינוק להיות אנמי.


חוסר ברזל נצפה גם אצל תינוקות שינקו חלב-אם, למרות שהברזל שנמצא שם זמין יותר לגוף, כלומר נספג ביתר יעילות לעומת חלב פרה. מסתבר שגם בחלב-אם אין מספיק ברזל כדי לספק את צרכי התינוק אחרי גיל חצי שנה.


ברזל ולמידה


בשנים האחרונות החלו לחקור יותר ויותר את הקשר בין מחסור בברזל לקשיי למידה והפרעות התנהגות. התברר שקיים איזור במוח בשם היפוקמפוס, שבזמן מחסור בברזל הוא נעשה רגיש יותר לפגיעה של וירוסים (כמו שכל מערכת החיסון נעשית יותר פגיעה). באיזור הזה נמצאות תכונות של ראייה מרחבית, יכולת ריכוז וזיכרון. אם האיזור ניזוק בשנה הראשונה ואפילו בשנתיים הראשונות לחיים - הנזק הוא בלתי-הפיך, כלומר תוספת ברזל בשנים שלאחר מכן לא תשפר את המצב.


במחקרים שונים שנערכו בילדים בני 5, בני 7 ואפילו בני 12 שהיו אנמיים בינקותם - נראות תוצאות נמוכות יחסית במבחנים שבודקים למידה מרחבית ויכולת ריכוז.


ברזל בישראל


משנת 1945 עד 1984 נעה שכיחות האנמיה מחוסר ברזל בגילאי שנה בארץ בין 70%-60%. הנתון הזה, בנוסף למחקרים החדשים שנערכו לגבי תפקידי הברזל בגוף, הובילו ב- 1984 לאימוץ ההנחיה לתת תוספת ברזל לתינוקות מגיל 4 חודשים עד שנה ללא קשר לברזל המצוי במזון אותו התינוק אוכל וללא תלות ברמת ההמוגלובין בגופו. מדיניות זו, בנוסף להנחיה להימנע ממתן חלב פרה הם כנראה בין הגורמים לירידה בשכיחות האנמיה, שעומדת כיום על כ- 30% (עדיין מספר גבוה).


למרות הנחיות אלה מתברר שלא כל הציבור מקפיד עליהן: ממחקרים נקודתיים שנערכו בארץ במשך השנים עולה שרק כשליש מהתינוקות נוטלים תוספת ברזל בגיל 9 חודשים, למשל. חלק מהסיבות טמונות בקושי לתת את התוספת (בין ארוחות) ובהיענות של התינוק לקבל אותה, והורים רבים מוותרים ולא ממשיכים בנתינת הברזל עד סוף השנה הראשונה לחיים.


לתת או לא לתת ברזל?


אחת מהשאלות שעולות היא מדוע לתת ברזל בלי לבדוק קודם אם יש בכלל מחסור?
ובכן, מחסור בברזל הוא תהליך שמתחלק למספר שלבים, וכאשר רואים המוגלובין נמוך בבדיקת דם - זה אומר שכבר הגענו לשלב החמור, ויכול להיות שחלק מהנזק שדיברנו עליו קודם כבר נעשה. הנזק הזה, כזכור, הוא בלתי-הפיך.


שאלה נוספת היא האם יכול להיגרם נזק כתוצאה מעודף של ברזל? אולי לילד אין מחסור ואנחנו "סתם" נותנים לו? אז הסירו דאגה מליבכם: הכמויות שמומלץ לתת לתינוקות הן המינימום הדרוש לתינוק ולא המקסימום. כשאתם נותנים תוספת כזו בטיפות, התייעצו עם רופא הילדים או עם האחות איך לתת את התכשיר (חישוב טיפות לפי משקל גוף). בכל מקרה, לא נמסר עד היום על מקרים של רעילות כתוצאה ממתן ברזל בשנה הראשונה לחיים.


לאחר גיל שנה, הקפידו על מקורות ברזל בתזונת התינוק: בשרים (הודו עשיר יותר מעוף), איברים פנימיים (כבד), קטניות (שעועית לבנה, עדשים), חומוס וטחינה.


חשוב גם לדעת שויטמין C מגביר את ספיגת הברזל מהמזון ולכן כדאי לשלב מזון המכיל ויטמין C (פרי הדר, פלפל אדום, עגבניה, קיוי) בארוחה המכילה ברזל.


לאתר גדילה



להוסיף תגובה
שם
דואר אלקטרוני
נושא
תוכן

כל תמונה היא סיפור 

*לכניסה לגלריות לחצו כאן

 

 

עוד באו-מאמא

 

ידיים, משפחה, ניוזלטר או-מאמא

ניוזלטר שבועי

אחת לשבוע מקבלים חברי מועדון O-mama ישירות לתיבת המייל שלהם, ניוז לטר הכולל מגוון תכנים בנושא משפחה והורות.

*ההרשמה חינם.

לכניסה לחצו כאן 

 

הרשמה לניוזלטר או-מאמא

שם פרטי
משפחה
דוא"ל
Powered by Artvision | Truppo Websites