ריקי לוי דינר

ריקי לוי דינר

טור אישי על הורות, זהות, נשיות, וכל מה שנוגע בבטן הרכה שלנו.

לכניסה



עוד באו-מאמא


הפרעות אכילה בתינוקות, פעוטות וילדים
המושג "הפרעות אכילה" נתפס עד לאחרונה כקשור לגיל ההתבגרות בלבד. אולם כיום, ידוע כי כ- 25% מהילדים בגיל הרך סובלים מהן. מהם התסמינים המקדימים? איך מאבחנים וכיצד פותרים את הבעיה?
ד"ר הדס אבני, מנהלת המרפאה להפרעות אכילה בגיל הרך בבית חולים דנה

"הילד שלי לא אוכל כלום..." – כמה פעמים שמענו אמהות ואבות שמתלוננים כך לגבי תזונת ילדם? פעמים רבות קשה לנו מאוד להתגבר על ה"גנים הפולניים" שלנו ולהיות מרוצים ממה שהילד שלנו אוכל. בנוסף, המודעות לחשיבותה של תזונה נכונה עלתה מאוד בשנים האחרונות וכיום אנו מקפידים על התזונה של ילדינו כבר מרגע לידתם.


המושג "הפרעות אכילה" נתפש עד לאחרונה כקשור לגיל ההתבגרות בלבד, ואולם כיום ידועות גם הפרעות אכילה הקשורות דווקא לגיל הרך (מהלידה ועד גיל 6). בעבר היה נהוג להתייחס להפרעות אכילה בגיל הרך כאל "הפרעה בשגשוג", כאשר המושגים "הפרעת האכלה" ו"היעדר שגשוג", שימשו לעתים קרובות לתיאור ילדים בני 3 ומטה הנמצאים מתחת לעקומת הגדילה.


לאורך שנים המושג "הפרעת האכלה" הצביע על אבחנה רפואית, ואילו המושג "היעדר שגשוג" התייחס לחסך אימהי או לבעיות רגשיות של האם. ואולם, בשנים האחרונות טוענים החוקרים כי מושג זה הוא תיאורי ולא אבחנתי, ולכן הם מציעים להתייחס אליו כאל סימפטום ולא כאל אבחנה.


קיימים סוגים רבים של הפרעות אכילה, ולפי הספרות המקצועית 25% מהילדים בגיל הרך סובלים מאחת מהן (בקרב ילדים עם איחור התפתחותי סובלים מהן כ- 80%). הפרעות אכילה מתבטאות בדרך כלל בסירוב חלקי או מלא של הילד לאכול; התנהגויות אכילה לא רגילות כגון ישנוניות, בכי בזמן האכילה, פליטות מרובות, אגירת מזון והסטת ראש; הנקה מאוחרת עם קושי לחשיפה למזונות חדשים; אכילת מגוון מצומצם של מזונות; הזנה בזמן שינה; טקסים והרגלי אכילה ייחודיים; ואכילה מרובה עם או בלי עודף משקל.


חשוב לציין, כי בחלק גדול מהמקרים משקלו של הילד תקין אך האינטראקציה שלו עם המטפל בזמן האכילה היא בעייתית.


סוגי הפרעות אכילה של ילדים


הפרעות אכילה של ילדים מאובחנות ומטופלות בדרכים שונות בשל ההבדלים ביניהן וטווח הגילים הרחב שבו הן מופיעות. כל הפרעה נובעת מסיבה אחרת ולכן הטיפול בה צריך להיות מכוון ישירות לבעיה. עם זאת, הטיפול עשוי להשתנות אם הילד סובל גם מבעיה רפואית.


ניתן לחלק את ההפרעות והטיפול בהן לפי גילים:


מלידה ועד גיל חודשיים התופעה קשורה בעיקר לטמפרמנט של התינוק ונובעת מליקוי בוויסות המנגנונים שאחראים על הרעב והשובע, העירות והשינה. בטיפול מלמדים את ההורים כיצד להביא את התינוק ל"עירות רגועה" – מצב אופטימלי להאכלה.


מגיל חודשיים ועד גיל חצי שנה הגורם להפרעה הוא ההורה (או מטפל אחר) שאינו מבין את צורכי התינוק. תינוקות אלה סובלים מעיכוב בתגובתיות החברתית, כגון קשר עין, חיוך ומלמול. הם אינם יוצרים קשר עם הסביבה משום שאינם מקבלים תגובות. הם לומדים שאין טעם בכך, מכיוון שצורכיהם לא ייענו באופן מיידי. הטיפול במקרים האלה אינו קל, ולרוב הם מתגלים לאחר שהתינוק הגיע לחדר מיון מסיבה אחרת. הרופאים מגלים אז ילד מוזנח עם קשר סביבתי ירוד. בטיפול במקרים האלה מעורבים גם השירותים הפסיכולוגיים והסוציאליים, שמעניקים תמיכה למשפחה. במקרים קיצוניים מועבר הילד למשפחה אומנה משום שהוריו לא יכולים לספק את צרכיו.


מגיל חצי שנה ועד גיל תשעה חודשים התופעה קשורה במעבר לאכילה בכפית ונקראת אנורקסיה של גיל הילדות. התנהגויות כגון סגירת הפה וסירוב לאכול שכיחות בתקופה זו, והורים רבים מנסים להתגבר עליהן באמצעות הסחת דעתו של הילד מהארוחה. ואולם, בכך הם גורמים לילד שלא להבדיל בין משחק לאכילה. בטיפול במקרים אלה מלמדים את ההורים כיצד להתמודד עם "מאבקי השליטה", להפריד בין משחק לאוכל, ולהגיב באופן הולם למסרים שליליים שהילד מעביר כשאינו רוצה לאכול.


מגיל תשעה חודשים ועד גיל שנתיים יש ילדים שמסרבים לאכול מזונות מסוימים. התופעה שכיחה במיוחד בעת המעבר למזון מוצק, כאשר חלק מהתינוקות אינם מוכנים לאכול אוכל עם מרקם, טעם, ריח או מראה מסוים. הסירוב מתחיל כאשר מוצע לתינוק אוכל חדש ולכן הטיפול כולל חשיפה הדרגתית למזונות חדשים ומתן דגש על אכילה משפחתית כמודל. יש לציין, כי ככל שהילד גדול יותר הוא זקוק למספר רב יותר של חשיפות למזון חדש כדי שיסכים לאכול אותו.


הפרעת אכילה פוסט-טראומתית עלולה להופיע בכל גיל לאחר אירוע טראומתי שהתרחש בחלל הפה או הקשור למערכת העיכול. התופעה שכיחה אצל פגים שהונשמו בעזרת מכשירים שונים, תינוקות או ילדים שהואכלו בכוח, ילדים שעברו ניתוחים בחלל הפה, וילדים שעברו אירוע קיצוני של השתנקות. הטיפול כולל חשיפה הדרגתית לפעולת האכילה, למזונות חדשים ולכל חפץ הקשור באוכל. בדרך-כלל יש צורך בכמה פגישות ובתרגולים ביתיים כדי להוריד את דרגת החשש מפעולת האכילה ומאוכל.


הטיפול בהפרעות אכילה


מחקרים רבים שנעשו בתחום מוכיחים כי אבחון וטיפול מוקדמים של הפרעת אכילה עשויים למנוע בעתיד סיבוכים כגון ירידה במשקל, חסרים תזונתיים, ירידה ביכולת הקוגניטיבית, קיבוע הפרעת האכילה לגיל מבוגר, בעיה בקשר שבין ההורה לילד וקשיים פסיכו-סוציאליים.


המקום הטוב ביותר לאבחון וטיפול בהפרעות אכילה הוא מרפאות רב-מקצועיות, כמו המרפאה להפרעות אכילה בגיל הרך בבית החולים לילדים "דנה" שבמרכז הרפואי תל אביב.


במסגרת הטיפול במרפאה עוברים הילדים אבחון רב-מקצועי לאורך יום שלם, הכולל בדיקות שמבצעים אחות, רופאת ילדים, פסיכולוג, קלינאית תקשורת, תזונאית קלינית ואף עובדת סוציאלית בעת הצורך. בהמשך מקבלים ההורים המלצות ותוכנית טיפול המותאמת להפרעה שממנה סובל הילד.


הטיפול מאפשר הבנה טובה יותר של תהליך האכילה וההאכלה מהפן ה"טכני" שלו (כלומר, קלוריות, המכניקה של האכילה ועוד) וכן הבנה לגבי משמעות האוכל וההשלכות של אינטראקציית האכילה לגבי התינוק, ההורה והקשר ביניהם. כך, למעשה, מקבלים ההורים גם עזרה מקצועית וגם מערכת תמיכה שעוזרת להם להרגיש שהם "לא לבד בעסק הזה".


מתי יש לפנות לייעוץ? מומלץ לקבל הפנייה לייעוץ מטיפת חלב או מרופא ילדים, אך גם ניתן להגיע למרפאה ללא הפנייה במקרים הבאים: כאשר יש ירידה חדה או עלייה מוגזמת במשקל התינוק; כשאוכל הופך לנושא ההתעסקות העיקרי בבית; במקרה של קשיים בגמילה מהנקה מאוחרת; במידה שיש קשיים בהחדרת מזונות חדשים או במעבר לאוכל מוצק; במקרה של אכילת מגוון מזון מצומצם; במצב של האכלה בזמן שינה; וכאשר יש טקסים והרגלי אכילה ייחודיים.


 

להוסיף תגובה
שם
דואר אלקטרוני
נושא
תוכן

כל תמונה היא סיפור 

*לכניסה לגלריות לחצו כאן

 

 

עוד באו-מאמא

 

ידיים, משפחה, ניוזלטר או-מאמא

ניוזלטר שבועי

אחת לשבוע מקבלים חברי מועדון O-mama ישירות לתיבת המייל שלהם, ניוז לטר הכולל מגוון תכנים בנושא משפחה והורות.

*ההרשמה חינם.

לכניסה לחצו כאן 

 

הרשמה לניוזלטר או-מאמא

שם פרטי
משפחה
דוא"ל
Powered by Artvision | Truppo Websites