ריקי לוי דינר

ריקי לוי דינר

טור אישי על הורות, זהות, נשיות, וכל מה שנוגע בבטן הרכה שלנו.

לכניסה



עוד באו-מאמא


אלרגיות בגיל הרך

בוטנים, שומשום, ביצה ותתפלאו – אפילו תפוח עץ יכול לגרום לתגובה אלרגית בילדים. מה גורם לתופעות האלרגיה, איך בודקים רגישות, ולמה כדאי להוסיף לבית קצת לחות?

ד"ר איתי נוימן, מומחה לאלרגיה, אסטמה ורפואת ילדים במרכז הרפואי הרצליה

צילום הדמיה
צילום הדמיה
כבר מזמן הגיעו להבנה שמחלות אלרגיות מועברות במשפחות והן על בסיס של מטען גנטי המאפשר את עצם ההתהוות של תגובה אלרגית. הופעת המחלה האלרגית דורשת בנוסף לבסיס הגנטי גורם מעורר סביבתי אשר יגרום לשרשרת התגובות הביוכימיות בגוף. תגובות אלה באות לידי ביטוי חיצוני בצורה שונה בכל איבר ואיבר, לדוגמה נזלת, בעיות נשימה, גירויים בעיניים, גירויים בעור, מערכת העיכול ועוד.


רגישות לחלב


הפגישה הראשונה של הילוד היא עם חלב האם. יש חילוקי דעות ביחס להגנה בפני תגובות אלרגיות באמצעות הנקה מתמשכת. במידה וידוע על רגישויות למזון במשפחה מומלץ שבתקופת ההנקה תמנע האם מאכילת אותם מזונות.


חלב פרה על כל צורותיו הטבעיות והמלאכותיות מהווה את הגורם הראשוני המסוגל להתפתח לתופעות אלרגיות אצל הרך הנולד. התגובה לחלבוני החלב יכולה להביא לפריחות, ליחה, קשיי נשימה ועד לתגובה כללית קיצונית. לפעמים אפילו מגע של חלב פרה בעור גופו יביא לפריחה, התנפחויות ואפילו לקשיי נשימה. טווח התגובה הוא נרחב ביותר. האבחנה היא על סמך סיפור האירוע, בדיקת תבחיני עור או בדיקת דם ספציפית (Eliza) הבודקת נוגדנים מסוג Ige.


רגישות לחלב עשויה לחלוף ותחנות היציאה המקובלות הן גיל שנה,  3 ו- 6 שנים. ישנם ילדים שרגישות זו תלווה אותם לכל חייהם. במקרה של רגישות לחלב קיימת אפשרות לעבור לתחליפי חלב על בסיס סויה או אורז או פירוק מוחלט של חלבוני החלב שאינו מהווה גורם אלרגני. לעיתים קיימת רגישות גם לתחליפי החלב על בסיס סויה וגם גורם זה אפשר לבדוק באותן שיטות. הרגישות לסויה עשויה להפתיע גם את הרופא הממליץ וגם את ההורים הצעירים ומומלץ לבדוק רגישות כזו לפני ההמלצה לעבור למזון על בסיס סויה. הסויה נמצאת במזונות רבים ואפשר להיתקל בה במפתיע ומומלץ לקרוא את התווית על תכולתו של כל מזון תעשייתי שאנו מגישים לתינוק.


רגישות לביצה, בוטנים ושומשום


הביצה, ובעיקר חלבון הביצה, מהווה מקור מכובד לרגישות יתר ותגובות מגוונות עד נפיחות וקשיי נשימה. יש להגיש את הביצה לתינוק בהדרגה, בהתחלה החלמון ואח"כ החלבון, ובמנות זעירות הולכות וגדלות. גם רגישות לביצה עשויה להיות זמנית ולחלוף עם השנים.
 

איזה תינוק לא אוכל במבה? והתשובה – התינוק המראה רגישות יתר לבוטנים. בארה"ב זהו אלרגן בולט הגורם לתגובות מרובות החל מפריחה וכלה בחנק, כאשר המאכל האהוב הוא חמאת הבוטנים. עד כדי כך קיימת המודעות לתגובה לבוטנים עד שנאסר על חברות התעופה לתת חטיפי בוטנים בטיסות מחשש לתגובה אלרגית.


כל מדינה או אזור בעולם עם הרגישויות השכיחות האופייניות לו. בארצנו קיימת שכיחות גבוהה לשומשום, המהווה מרכיב נכבד של הטחינה, החלבה, חלת השבת ועוד, וכבר בגיל רך נחשפים התינוקות למזונות כאלה אשר תגובתם עשויה להיות קיצונית ביותר. באירופה שכיחה רגישות יתר לתפוחי עץ מסוגים שונים ולפעמים רק לזן אחד ספציפי.


מעבר לידע של הורי התינוק לכל המתרחש מבחינה אלרגית במשפחה הקרובה יש להגיש את המזון לתינוק בהדרגה עם הסתכלות נאותה אחר תגובותיו. תבחין עור שלילי למזון שולל רגישות. מצד שני תבחין חיובי רק מעלה את אפשרות הרגישות אך לא בוודאות. בדיקת Eliza של הדם לנוגדנים של המזון יכולה להצביע על עצמת הרגישות והמבחן האולטימטיבי הוא מתן המזון תחת השגחה מרבית.


החשיפה הבאה של התינוק היא לגורמים האלרגנים הסביבתיים והם רבים ומגוונים. הכוונה לקרדית אבק הבית, הפרשות מקקים, פטריות, עובש וכן פריחות שונות של צמחיה המואבקת ע"י הרוח ונישאת למרחקים.


איך נדע שהילד אלרגי?


הסימנים של התחלואה יכולים להופיע בינקות עוד בטרם נוכל לגלותם ע"י תבחיני עור או אמצעים אחרים. אך קיימים סימנים קליניים שונים המעידים על היותו של הילד אלרגי וכך אפשר לגלות לפי אופי התגובה שזו תגובה אלרגית ולא זיהומית או אחרת.


אם מדובר בתופעות בעור, יש אפיון ספציפי למיקום התגובה בעור, התנהגותה במצבים שונים והשינוי שחל בפריחה כזו עם חלוף הזמן.


בחיים המודרניים עם השימוש במגוון של תכשירים כימיים נחשף התינוק הרך אליהם ועשוי להגיב בגירוי פריחה מקומית או כללית וחייבת להיות מודעות לאפשרות תגובה כזו.


חשיפה לחומרים כימיים כמו צבע מאכל וחומר משמר במזון עשויה להוות גורם בפני עצמו לתגובות האלרגיות, והסבתא המגישה לנכד את אותה סוכרייה צבעונית וכוונתה טובה, עשויה במקרים מסוימים לתרום לתחלואה של התינוק.


דרכי הנשימה של הרך הנולד פגיעות למדי לגורמים סביבתיים, ובעיקר אם יש לו בסיס אלרגי המאפשר תגובתיות יתר. יש לשים לב לא רק לתגובות לגורמים אלרגנים סביבתיים כמו אבק בית ועוד, אלא גם לגורמים פיסיקליים כמו אוויר יבש וקר המסוגל להוות גורם מעורר ליצירת ליחה, שיעול וקוצר נשימה משמעותי.


בעבר הייתה הסבתא שמה קומקום על התנור – אם יבואו אורחים ויש להגיש תה. בעבר בחורף אפשר היה לצייר על האדים המתהווים על חלון החדר. בימינו עם החימום המודרני ע"י מזגנים ודומיהם אנו מייבשים את האוויר וגורמים לגירוי בדרכי הנשימה ולתחלואת התינוקות. אין לאפשר לתינוק להיות אלא באווירה רוויה עם לחות יחסית למעלה מ- 60% והכוונה בעיקר בתקופת הסתיו והחורף. בצורה זו נוכל למנוע תחלואה מיותרת.


יש להבין שהמערכת של האוזניים, האף, הסינוסים ודרכי הנשימה היא אותה מערכת ונזלת יכולה לתרום לנוזלים באוזניים, גודש בגרון וליחה בדרכי הנשימה, ומכאן שיש לטפל בכל המערכת מתוך הבנת הנקרא. לא כל גרון אדום הוא דלקת ולא כל נוזלים באוזניים מקורם זיהומי, וכאן מקומו של הרופא המקצועי לייעץ ולהסביר ולהדריך את ההורים בנושא.


להוסיף תגובה
שם
דואר אלקטרוני
נושא
תוכן

כל תמונה היא סיפור 

*לכניסה לגלריות לחצו כאן

 

 

עוד באו-מאמא

 

ידיים, משפחה, ניוזלטר או-מאמא

ניוזלטר שבועי

אחת לשבוע מקבלים חברי מועדון O-mama ישירות לתיבת המייל שלהם, ניוז לטר הכולל מגוון תכנים בנושא משפחה והורות.

*ההרשמה חינם.

לכניסה לחצו כאן 

 

הרשמה לניוזלטר או-מאמא

שם פרטי
משפחה
דוא"ל
Powered by Artvision | Truppo Websites