ריקי לוי דינר

ריקי לוי דינר

טור אישי על הורות, זהות, נשיות, וכל מה שנוגע בבטן הרכה שלנו.

לכניסה



עוד באו-מאמא


גיל שנתיים הנורא

הילד שלכם מתעקש לרוץ לכביש כשאתם בגן השעשועים? רוצה לאכול מרק כשהגשתם לו ספגטי? על כל דבר הוא עונה ב"לא" ומסרב להכיר את המילה "אסור"? מזלטוב, הגעתם לגיל שנתיים הנורא. מתי מתחיל גיל ההתבגרות הראשון ואיך לעבור אותו בשלום

לימור גל

אתם אוחזים בראשכם ולא מאמינים. מה קרה לגוזל הקטן וטוב הלב שלכם? מיהו היצור הכעסן והסרבן  שהחליף אותו? מי זה הילד הזה שעושה דווקא בכל הזדמנות, שמרביץ, נשכב על המדרכה ברחוב וצורח? הילד שמתעקש לדדות לרכב בצעדים קטנים קטנים בדיוק כשאתם ממהרים לעבודה, ובשעות אחר הצהריים בורח היישר לכביש כשאתם בגן השעשועים? לא ברור למה קוראים לכל התופעות האלה דווקא "גיל שנתיים הנורא".

לרוב הכל מתחיל כבר בגיל שנה וחצי, ונמשך גם עד גיל שלוש וארבע. אבל על החלק השני של השם אין חילוקי דעות – לעתים קרובות מידי זה אכן גיל נורא, מתיש וסוחט אנרגיות.

 זה לא הוא, זה אתם
"גם מבחינת הילד", אומר הפסיכולוג דני עמית ממכון אדלר, "מדובר בגיל 'נורא', אלא שמבחינתו מי שהשתנה הם ההורים, ולא הוא. בגיל צעיר יותר ההורים נענו אוטומטית לכל משאלותיו. הרי עם תינוק אין קונפליקטים - הוא שוכב בשקט ואין צורך להגיד לו 'לא'. בסביבות גיל שנה וחצי - שנתיים, ההורים מתחילים להציב לילד יותר דרישות ומגבלות. כעת הם רואים את הילד, בצדק, כמבין יותר, כמסוגל להפעיל איפוק רב יותר. במקביל מתפתחות היכולות של הילד מבחינת התנועה, השפה והחשיבה. טווח החקירה שלו גדל, והוא כבר יכול לצאת ולחקור את הסביבה ולהגיע לדברים בעצמו, לפתוח מגירות, לטפס על כיסאות ולהגיע לסכנות".


אז זהו. ירח הדבש הסתיים. התינוק שהיה תלוי בנו לחלוטין, שיכולנו להניח במקום שנוח לנו ולמנוע ממנו להגיע לדברים שלא רצינו שיגיע אליהם, הפך לילד עם רצונות ויכולות משלו. עכשיו הוא כבר לא כל כך צריך אותנו. הדבר היחיד שעומד בינו לבין הגשמת מאווייו זה אנחנו, וזה מעצבן אותו. אבל הקטנים האלה לא מוותרים בקלות. הם מגלים התנגדות נחושה: הם צועקים, הם מרביצים, הם מתווכחים, הם מגלים את ה"לא" ואת ה"לא רוצה", את ההתנגדות הפסיבית וכמובן את הטנטרום, אם אפשר במקום ציבורי.


חכו שהילד ייקח את המפתחות של הרכב
"זה הסיבוב הראשון של גיל ההתבגרות", אומר עמית. "כמו שהמתבגר יכול לקחת את המפתחות של האוטו ולנסוע, ונדמה לו שהוא כבר לא צריך אף אחד, גם בני השנתיים בטוחים שהם יכולים להסתדר לבד, וההורים סתם מפריעים להם כשהם מנסים להכתיב להם אג'נדה אחרת". הילד עסוק למשל בציור יצירת השנה, ובדיוק בשיא העבודה אבא מגיע ורוצה לקחת אותו למקלחת. מקלחת נראית לפיקסו הצעיר דבר מיותר לחלוטין ברגע זה. בבוקר, כשאימא ממהרת לעבודה, ומנסה לקדם את ההתארגנות, הבת שלה מגלה נמלה שמטיילת על הרצפה, ורוצה לבדוק לאן היא הולכת. הרצונות המנוגדים הללו מובילים למאבק אינטרסים.


המאבק הזה מתיש וקשה אבל הוא חלק חשוב בהתפתחות. עם הזמן  הילד מבין שיש סביבו ישויות שונות ונפרדות, שלכל אחת מהן יש צרכים שונים וראייה שונה. "כך נפתח תהליך של היפרדות ואינדיבידואליזציה", אומר עמית. "שמאפשר לילד לגלות מי הוא, ובמה הוא שונה מהסביבה". מכאן מתפתח פן נוסף של השלב הזה: הילד נהנה מהיכולת שלו להתנגד ולהפגין את כוחו, ובדומה לגיל ההתבגרות, מטרתם של חלק מהקרבות היא להראות נפרדות, לפתח עמדה משלו, לעשות דווקא. "הרבה הורים מכירים את הטריק של הפוך על הפוך", אומר עמית. "כשאומרים לילד לבוא להתקלח הוא לא רוצה. כשמכריזים שאסור לו בשום פנים ואופן להיכנס למים הוא ינסה לרוץ לאמבטיה".


הילד של השכן רגוע יותר 
התופעות האלה מופיעות באופן כללי אצל בני שנתיים פלוס מינוס – אבל לא אצל כולם באותה עוצמה. יש גם הבדלים הקשורים באופי הילדים.  הפסיכולוג דני עמית מסביר, "יש פה עניין של אופי ומזג. יש ילדים גמישים יותר, שיסתגלו בקלות רבה יותר לסביבה המשתנה, ויש ילדים שקשה להם יותר להסתגל. יש ילדים עקשנים יותר. אבל זה תלוי מאוד גם בהורים. הרבה פעמים, לילד עקשן יש הורה עקשן".


אם ההתחלה של התהליך נובעת מהתפתחות של רצונות עצמאיים ומאבק על אינטרסים, ההמשך תלוי מאוד גם באופי של הילד וביחס של ההורים. יש ילדים שקשה להם עם מעברים מהירים, למשל כשההורה מגיע ודורש מהם להפסיק את המשחק ולבוא לאכול עכשיו. יש ילדים שקשה להם להתארגן מהר. כשאומרים להם "עכשיו" הם מתבלבלים ומתפזרים. ההורים יכולים לסייע אם יציבו את הדרישות עם לוח זמנים צפוף פחות, ויודיעו מראש על התוכניות, למשל: "בעוד עשר דקות נלך למקלחת".


תנו לילד לבחור
"כדאי גם לתת כמה אפשרויות בחירה", מוסיף עמית. "כשנותנים לילד אפשרות לבחור משאירים אצלו חלק מהכוח, ויכול להיות שהרצון שלו להילחם יירד. אפשר למשל לשאול: 'אתה רוצה שנעשה אמבטיה עכשיו או אחרי התוכנית'? 'את רוצה קודם לאכול או קודם לסדר את החדר'? אם הילד חש שהוא החליט, הוא לא ירגיש חובה להילחם".


מתן אפשרות הבחירה לא צריך להיות רק טקטיקה. לדברי עמית, גם בגיל שנתיים חשוב לתת לילד אפשרות לקבל החלטות, ולא להייחס אליו כמו שלוחה של ההורים או רובוט. "הילד שלנו הוא באמת אדם נפרד עם רצונות משלו, וכדאי לנסות לכבד את זה", הוא אומר. "אנחנו צריכים להבין שאם הילד יגיע לחוויה שבה מתחשבים ברצונותיו ויש לו שליטה מסוימת על חייו, הוא יוכל לעשות וי על השלב הזה ולעבור הלאה. התהליך הזה הוא לא סתם טורח או סתם ניסיון של הילד להציק לנו, זה דבר שאמור לתרום לילד, והוא אמור לצאת ממנו עם כוחות גדולים יותר".


ועד שהילד יירגע, או יעבור את גיל שנתיים הנורא, צריך לזכור שגם כעס, מתח ועצבים הם חלק טבעי במערכות היחסים שלנו, אפילו עם ילדינו. "כדאי לנסות לא לקחת את זה קשה מדי", אומר עמית. "לא לכעוס יותר מדי על הילד, ולא לכעוס יותר מדי על עצמנו בגלל שכעסנו. קשרים בריאים ונורמליים מכילות גם רגשות נעימים וגם קונפליקטים. לא להיבהל ממריבות - זה חלק טבעי ובריא בכל משפחה".


טיפים להתמודדות עם גיל שנתיים הנורא

·       לתת לילד כמה אלטרנטיבות, כך שיחוש שהוא בוחר ושיש לו שליטה וכוח

·       לשתף את הילד בהיגיון של הדרישות שלנו, גם בגיל צעיר. להסביר: "צריך לצחצח שיניים כדי שהן לא יהיו חולות"

·       לבחור את המלחמות. לחשוב מה מצדיק התעקשות מצדנו ועל מה אנחנו מוכנים לוותר

·       לא להתערב בכל דבר שהילד עושה.

·       לשמור את ההתערבות לדברים שחשובים לנו באמת, ובדברים שחשובים לנו באמת לא לוותר. להיות נחושים ועקביים.

·       בזמן ויכוח לא להגזים במלל. אחרי פעמיים או שלוש שבהן ביקשתם מהילד ללבוש את המכנסיים והוא סירב בתוקף, הלבישו אותו בעצמכם, באדיבות אך בתקיפות.

·       להשתדל לפנות זמן בנקודות התורפה במהלך היום: להתחיל את הבוקר מוקדם יותר, כדי שיהיה זמן אם הילדה תדרוש פתאום תה במקום שוקו או לנעול את הנעליים לבד.

·       להתעודד. זה קורה במשפחות הכי טובות, וזה עובר.


להוסיף תגובה
שם
דואר אלקטרוני
נושא
תוכן

כל תמונה היא סיפור 

*לכניסה לגלריות לחצו כאן

 

 

עוד באו-מאמא

 

ידיים, משפחה, ניוזלטר או-מאמא

ניוזלטר שבועי

אחת לשבוע מקבלים חברי מועדון O-mama ישירות לתיבת המייל שלהם, ניוז לטר הכולל מגוון תכנים בנושא משפחה והורות.

*ההרשמה חינם.

לכניסה לחצו כאן 

 

הרשמה לניוזלטר או-מאמא

שם פרטי
משפחה
דוא"ל
Powered by Artvision | Truppo Websites