ריקי לוי דינר

ריקי לוי דינר

טור אישי על הורות, זהות, נשיות, וכל מה שנוגע בבטן הרכה שלנו.

לכניסה



עוד באו-מאמא


כיצד לעזור לילד להיות לומד עצמאי
כדי לסייע לילד להיות לומד עצמאי עלינו ללמדו כיצד לארגן ולתכנן את המחשבות שלו, הזמן והפעילויות. תחושת השליטה מרגיעה את הילדים כשהם יודעים מה מצופה מהם ומה עליהם לעשות כשמתעורר קושי בלמידה ובבית הספר - היכולת לפתור בעיות. בנוסף, עלינו ללמדם לגלות אחריות על מעשיהם ומחשבותיהם.
רבקה זיו,  M.A בייעוץ חינוכי, מנהלת מרכז ליריקה -מרכז לייעוץ לימודי, חברתי ורגשי לילד ולהורה

1. "הילד שלי לא זוכר מה הם שיעורי הבית, מתי מועדי המבחנים ובאיזה נושא!
האם אני צריך לבדוק את המחברות והספרים ולראות אם יש שיעורי בית? מתי יש מבחן ובמה? או להתקשר לחבריו ולהתעדכן?"

2. "כל יום יש לנו מריבה על הכנת שיעורי בית ולמידה בכלל. הילד שלי לא מוכן לעשות כלום מבלי שאשב לידו ואסביר לו מה צריך לעשות בכל שלב ושלב"

3. "המורה מתלוננת שהילד שלי לא מגיע עם ציוד נדרש (ספרים, מחברות וכלי כתיבה) ולא מכין שיעורי בית. אני לא מוכן להתערב כי זו אחריותו של הילד לארגן את הזמן את הציוד ולדאוג להכין את שיעורי הבית הוא כבר מספיק "גדול". בנוסף, לי חשוב לבלות את הזמן המועט שלי איתו "בכיף" ולא בעימותים."


לעיתים קרובות שאלות מסוג זה מצד ההורים המצביעות על אי בהירות בכל הקשור ללמידה עצמאית של ילדם.
ניתן לסווג שאלות אלה ולחלק אותם לשלושה תחומים עיקריים בלמידה העצמאית: ארגון זמן (קביעת גבולות וזמנים להכנת שיעורי בית ולמידה למבחנים), ארגון וסידור התיק והיכולת להכין שיעורי בית וללמוד באופן עצמאי.


באיזה שלב יכול ההורה להגדיר את ילדו כלומד העצמאי?

  • כשההורה רואה שהילד יודע לארגן הן את זמני הלמידה שלו והן את הציוד הנדרש ללמידה על פי מערכת שעות.
  • הילד מודע ויודע לספר על המתרחש בבית הספר ובשיעורים השונים ומגלה אחריות על תהליכי הלמידה.
  • הילד מוכן להתמודד לרוב באופן עצמאי עם משימות הלמידה השונות (משימות כיתה, שיעורי בית, מבחנים) וכשהוא מתקשה הוא יודע לשאול שאלות ולבקש עזרה ממוקדת. לעומת הצגת חוסר אונים כגון "אני לא מבין כלום", הימנעות ואף התנגדות לביצוע המשימות.


כיצד לסייע לילד להיות לומד עצמאי?

הורים רבים שואלים מדוע הילד שלי לא עצמאי בלמידה או כיצד להפוך את הילד שלי ללומד עצמאי?


כדי לסייע לילד להיות לומד עצמאי עלינו ללמדו כיצד לארגן ולתכנן את המחשבות שלו, הזמן והפעילויות. תחושת השליטה מרגיעה את הילדים כשהם יודעים מה מצופה מהם ומה עליהם לעשות כשמתעורר קושי בלמידה ובבית הספר - היכולת לפתור בעיות. בנוסף, עלינו ללמדם לגלות אחריות על מעשיהם ומחשבותיהם.


למשל, ילד שלא מגיע עם הציוד הנדרש לכיתה הינו ילד שאינו עצמאי בסידור ובארגון התיק על פי מערכת השעות לקראת יום הלימודים שלמחרת, דבר הגורם לכך שהורים רבים עושים זאת עבור ילדיהם או מחליטים להניח לילדם להתמודד לבד עם משימה זו. 


בשני מקרים אלה, התנהגויות ההורה מובילות להתמודדות לא יעילה ואף מזיקה לילד:

  • כאשר ההורה מסדר עבור ילדו את התיק הוא גורם לו להיות תלותי, לא עצמאי, אינו מעורב עד כדי כך שברבים מהמקרים אנו מוצאים ילדים שאינם יודעים אילו מחברות וספרים יש להם והיכן.
  • כאשר ההורה טוען כי ילדו מספיק בוגר ואחראי להתארגן לבד הוא אינו מוודא האם קיימת מסוגלות לעשות זאת. דבר היוצר תסכול אצל הילד. ברבים מהמקרים הילד בשל קושי אובייקטיבי (התארגנות.... ) או קושי רגשי (דימוי עצמי נמוך ותחושת מסוגלות נמוכה) אינו מסוגל לבצע משימה זו שעל פניו נראית להורים פשוטה, אך הילד רואה בה משימה מורכבת ונמנע ולבצע אותה.
    כתוצאה מכך הילד אינו מגיע עם הציוד המתאים, מתקשה להיות מעורב בנעשה בשיעור, חש תסכול ואף צובר פערים לימודיים.

 

באיזה גיל אני יכול לדרוש מילדי להיות לומד עצמאי?


יש להתחשב בגיל ההתפתחותי של הילד וביכולות האובייקטיביות. הדרישות לעצמאות בתהליכי הלמידה מתלמיד בכיתה א' שונות מהדרישות מתלמיד בכיתה ד'. כמו כן, חשוב להתחשב ביכולות האובייקטיביות של הילד. לדוגמא במידה ולילד קשיים ביכולת ההתארגנות יש לתת לו את התמיכה לה הוא זקוק טרם נדרוש עצמאות בלמידה.


בכל גיל אם ההורה רואה שהילד מתקשה בלמידה עצמאית הוא יכול לחזור ולבנות את הבסיס בכך שיסייע לילדו לחזק את יכולת ההתארגנות. למשל, ללמוד לסדר את הילקוט לבדו ולארגן את הציוד הנדרש - ספרים, מחברות וכלי כתיבה באופן עצמאי.


חשוב לזכור שכשמלמדים ילדים לארגן את ילקוטם ואת סדר יומם (הלימודי ובכלל), יוצרים בסיס טוב לחשיבה מאורגנת באופן כללי. ככל שהילקוט יהיה מאורגן ועם הציוד הנדרש, מהלך היום של התלמיד יהיה נטול דאגה, והוא יהיה פנוי יותר ללמוד מידע חדש. כמו כן, ידוע שהרבה פעילויות מתחילות כקוגניטיביות (דורשות קשב ואנרגיה), ולאחר הכוונה והתנסויות הן הופכות לאוטומטיות.


כיצד ללמד את הילד לסדר את התיק לבד?

  • יש לקבוע זמן קבוע לסידור התיק על פי מערכת השעות. חשוב לא לעשות זאת בשעה מאוחרת שבה הילד עייף וחסר סבלנות. מומלץ מיד לאחר הכנת שיעורי הבית.
  • חשוב מאוד בשלב הראשון עם ילדים בכיתה א' או בכל גיל המגלים קשיים בארגון התיק, לבחון את מערכת השעות, להבין מה המשמעות של עמודה ושורה, מה נדרש בכל מקצוע להביא ולסמן את הנושאים השונים בצבעים כדי להקל על הילד לעשות את ההבחנה בין הנושאים השונים ועוד.
  • בשלב השני לארגן את התיק יחד עם הילד כאשר ההורה משמש "מודלינג" בארגון התיק והקלמר ואף מציע ומתייעץ עם הילד היכן כדאי להניח מחברות, ספרים, קלמר ועוד. בשלב זה ניתן להכין דף ארגון (בסיוע הילד) שבו משורטטת טבלה המארגנת את הציוד הנדרש ללימודים למחרת, והילד יסמן את הציוד שהוכנס לילקוט. על שלב זה יש לחזור מספר פעמים.
  • כאשר ההורה רואה כי הילד הבין את שנדרש ממנו, הוא מעביר את האחריות לסידור התיק לילד בזמן שהוא נמצא לידו ומוודא שהמשימה מבוצעת כראוי (תוך גילוי סבלנות והכוונה).


רק לאחר שההורה והילד מרגישים כי הוא מסוגל לעשות זאת בעצמו. יכול ההורה להעביר את כל האחריות לסידור הילקוט לילד תוך כמובן מעקב כי הוא מסוגל לבצע זאת ביעילות לאורך זמן.
בדרך זו אנו מדגישים את תחושת המסוגלות של הילד ואת יכולתו להיות עצמאי, מאורגן ומתוכנן. בנוסף, ניתן "לנצל" הזדמנות זו לשיחה בנושאי היום בביה"ס, מעורבות בלמידה, מעקב אחר ההתקדמות ועוד.


www.lirika.co.il



להוסיף תגובה
שם
דואר אלקטרוני
נושא
תוכן

כל תמונה היא סיפור 

*לכניסה לגלריות לחצו כאן

 

 

עוד באו-מאמא

 

ידיים, משפחה, ניוזלטר או-מאמא

ניוזלטר שבועי

אחת לשבוע מקבלים חברי מועדון O-mama ישירות לתיבת המייל שלהם, ניוז לטר הכולל מגוון תכנים בנושא משפחה והורות.

*ההרשמה חינם.

לכניסה לחצו כאן 

 

הרשמה לניוזלטר או-מאמא

שם פרטי
משפחה
דוא"ל
Powered by Artvision | Truppo Websites