ריקי לוי דינר

ריקי לוי דינר

טור אישי על הורות, זהות, נשיות, וכל מה שנוגע בבטן הרכה שלנו.

לכניסה



עוד באו-מאמא


קשיי התעוררות בבוקר - כתבה שלישית בסדרה

הורים רבים מתמודדים עם הקושי להעיר את ילדיהם בבקרים. במציאות העכשווית ילדים הולכים לישון הרבה יותר מאוחר מאשר הלכו בעבר. הקושי לקום בבוקר מייצג לעתים קרובות מצב של עייפות מצטברת, וגם לאחר הקימה הילד עייף ואינו מרוכז.
ד"ר עדנה כצנלסון, פסיכולוגית קלינית

אימא: דני צריך לקום!

דני :עוד רגע.

אימא: דני כבר מאוחר, אני חייבת לצאת לעבודה.

דני:  אני כבר קם.

חמש דקות אחר כך

אימא:  הבטחת לקום. אין לי כוח לסצנה כזאת כל בוקר.


הורים רבים מתמודדים עם הקושי להעיר את ילדיהם בבקרים. לתופעה זו סיבות אחדות: במציאות העכשווית ילדים הולכים לישון הרבה יותר מאוחר מאשר הלכו בעבר, הורים רבים חוזרים מאוחר מהעבודה והילדים נשארים ערים כדי לפגוש אותם (או את אבא שמאחר לחזור), הטלוויזיה מציעה שפע פיתויים גם בשעות שכבר אינן מתאימות לילדים (יותר ויותר ילדים רואים תוכניות שאינן מוגבלות לילדים צעירים). בעידן המודרני להורים יש קושי לשים גבולות לילדיהם הן לגבי שעת ההשכבה והן לגבי שעת הקימה. מחקרים מראים שהילד הישראלי ישן פחות מילדים בארצות אחרות בעולם.


הקושי לקום בבוקר מייצג לעתים קרובות מצב של עייפות מצטברת, וגם לאחר הקימה הילד עייף ואינו מרוכז. בגני הילדים ובבתי הספר ניתן לראות לעתים קרובות ילדים שסובלים מ"ג'ט לֶג" כיוון שהשעון הביולוגי שלהם עומד במינוס שעות שינה. פתרון רדיקלי לבעיה זו הוא הקדמת שעת השינה. אי אפשר אמנם להכריח ילדים להירדם, אבל בהחלט אפשר לעמוד על כך שיהיו במיטתם.


אם ההשכבה המאוחרת מקורה ברצון ההורים המאחרים לשוב מעבודתם לראות את הילדים, או מרצון לפצות את הילדים על השעות הרבות שההורים נעדרו מהבית, הרי שיש למצוא פתרון אחר למציאות מורכבת זו. אפשר אולי לקפוץ הביתה להשכיב את הילדים ולהמשיך לעבוד, לשוחח עם הילדים בטלפון לפני ההשכבה, להחליט שלפחות בחלק מימי השבוע חוזרים מוקדם יותר, או שאחד ההורים חוזר מוקדם כדי להשכיב את הילדים בזמן. הורים שמתחילים לעבוד מאוחר, יכולים לבלות עם הילדים שעה בבוקר.


בזמני חופשה אפשר להגמיש את הגבולות, אך לא לאפשר לילדים גם אז להחליף יום ולילה, וללכת לישון לפנות בוקר. חשוב להחזיר את הילדים להרגלי השינה היום-יומיים לפני החזרה לבית הספר, כיוון שהשעון הביולוגי זקוק לזמן הסתגלות.


ומה לגבי הבוקר? רצוי להעיר את הילד דקות אחדות לפני שצריך להתחיל להתארגן כדי שיוכל להתעורר בהדרגה. יש ילדים שמעברים בכלל, ומעברים בין שינה לערנות בפרט, מתארכים אצלם (כך גם אצל מבוגרים). רצוי להקדיש כמה דקות של תשומת לב ליחד בבוקר (אולי להעיר בזמנים מעט שונים את הילד הגדול והקטן) כדי להקל על המעבר.


הורה תוקפני, שיורה פקודות, יתקשה בדרך כלל לזכות בשיתוף פעולה מצד הילדים שמעדיפים לברוח עוד קצת לשינה. אמנם קשה להורה להיות רגוע כשלפניו יום עבודה עמוס, כבישים פקוקים ובוס שצפוי לכעוס אם יאחר, אך רצוי לעשות כל מאמץ כדי לעזור לילדים להתחיל את היום בצורה הדרגתית ורגועה. אם שני ההורים יכולים להתגייס למאמץ ההשכמה יש סיכוי רב שיהיה ניתן להפגין פחות לחץ.


יש ילדים שמשתפים פעולה טוב יותר בתהליך הקימה כאשר מאתגרים אותם לקום תוך כדי יצירת תחרות: קובעים זמן בסיסי שבו על הילד לקום, ואחר כך מעודדים אותו לתחרות עם עצמו ("נראה אם תצליח היום להתארגן מהר יותר בהשוואה לאתמול"). אפשר גם לחשוב על פרס שיינתן לילד אם יפחית באופן משמעותי מן הזמן. אולם יש מצבים שהקימה בבוקר הופכת למאבק לא כיוון שהילד עייף, ולא בגלל הקושי לעבור משינה לעוררות, אלא מפני שהילד שנוכח שההורה לחוץ בבוקר כיוון שהוא ממהר לעבודה, בוחר בזירה זו למאבק כוחות. מתוך ידיעה שזוהי "הבטן הרכה" של אימא או אבא, הילד, במודע או שלא במודע, מבקש להעביר את הקונפליקטים עם ההורים לזמן ולמקום הכי קשים. במקרה כזה אין בררה וחשוב להתארגן באופן שהבקרים לא יהפכו לסיוט.
גיוס שני ההורים למשימה מגדיל בדרך כלל את סיכויי ההצלחה. חשוב גם להעביר את המסר מראש, בשיחה מוקדמת עם הילד, ולא תוך כדי משא ומתן בבוקר כשהילד לחוץ וההורה כועס ("ממחר אין יותר מריחת זמן בבוקר. אימא ואבא לא יכולים לאחר לעבודה ולא ניתן לך להפוך את הבקרים לסיוט"). העברת מסר בצורה עקבית חשובה כדי שהילד יבין שההורה עומד מאחורי דבריו ומתכוון ברצינות להבטחותיו.


07:30 בוקר, דני מתכרבל בשמיכה ומסרב לקום.

אימא: דני קום.

דני: עוד מעט, קר בחוץ.

אימא: תתלבש, אתה תאחר לבית הספר. אבא לא ייקח אותך. אני אומרת לך שאבא לא ייקח אותך ואתה תאחר. ואל תבקש ממני אישורים למורה. אני לא אתן. במקביל, לאבא – רצוי בשפה זרה, שהילד לא יבין:"חכה קצת, עוד חמש דקות והוא יהיה מוכן."


דני, שניצח במאבק הכוח (כי, כמובן, אבא הסיע אותו במכוניתו לבית הספר), לומד שדיוק ואחריות הם לא העניין שלו. תמיד יהיה מישהו אחר שידאג לפתרון הבעיות. כך מתחיל היום במאבקי התשה, בכעס ובאימוץ מסר לא נכון על החיים.


יש הסבורים שאחרי פעם אחת שנסגור את הדלת מאחורינו ונשאיר את הילד בבית, הוא יבין שאי אפשר להפוך את הבוקר למאבק. גישה זו לא נראית לי, כיוון שרוב הילדים יודעים שהורים רק מאיימים ולא יעשו זאת. כמו כן, הפחדת ילדים בנטישה אינה דרך מומלצת, ותמיד יהיו גם ילדים שיעדיפו להישאר לבד מול הטלוויזיה ולא ישנו את התנהגותם בעקבות האיום. לכן, רק במקרים שבהם נבדקו כל האפשרויות האחרות, וההורה יודע שהסירוב ללכת לגן או לבית הספר אינו נובע מהקושי בהתמודדות עם מערכת החינוך, ניתן לנסות דרך תקיפה יותר, אם כי לא דרך שיש בה הפחדה או נטישת הילד.


 עמוס עוז מספר על הניגודים בין הוריו. כשהיה נכנס הביתה, עם נעליים מלאות בוץ, אביו היה אומר: "יואל נא הוד כבודו להסתגר שעה אחת לבדו בחושך בחדר האמבטיה...", מיד הייתה אימא מערערת על חומרת העונש. "חצי שעה תספיק. שום חושך. מה זה איתך? אולי אתה גם תאסור עליו לנשום?...".


סוגיית ההתאמה בין ההורים והגיבוי שהם מעניקים האחד לשני היא אחת הקשות בחינוך ילדים. מצד אחד, שני ההורים ודאי שונים בדעותיהם זה מזה. מצד אחר, מצב שבו כל אחד מתערב ומשנה את מה שהחליט חברו מבלבל את הילד ומחליש את סמכותו.


בניסיון להתמודד עם קשיים שכיחים מסוג זה, יש חשיבוּת לשיחות משותפות שבהן ההורים מגיעים להסכמה לגבי סדר העדיפויות שלהם ואופני הענישה המקובלים על שניהם במקרה הצורך. שיחוֹת אלה צריכות להתקיים מעת לעת, כיוון שהשינויים בחיים דורשים עדכון מתמיד. ברגע שאחד ההורים קיבל החלטה והעניש את הילד – אין לבטל את החלטתוֹ אלא במקרה של התעללות בוטה או אובדן שליטה. מצב שבו שום עונש אינו חד משמעי ואף ניתן לשינוי על ידי ההורה השני טומן בחובו סכנוֹת, מקשה על שימת גבולות, מחליש את ההורים, ומגדיל את הסיכוי שהילד יצבור כוח על ידי תמרון ביניהם.






להוסיף תגובה
שם
דואר אלקטרוני
נושא
תוכן

כל תמונה היא סיפור 

*לכניסה לגלריות לחצו כאן

 

 

עוד באו-מאמא

 

ידיים, משפחה, ניוזלטר או-מאמא

ניוזלטר שבועי

אחת לשבוע מקבלים חברי מועדון O-mama ישירות לתיבת המייל שלהם, ניוז לטר הכולל מגוון תכנים בנושא משפחה והורות.

*ההרשמה חינם.

לכניסה לחצו כאן 

 

הרשמה לניוזלטר או-מאמא

שם פרטי
משפחה
דוא"ל
Powered by Artvision | Truppo Websites