ריקי לוי דינר

ריקי לוי דינר

טור אישי על הורות, זהות, נשיות, וכל מה שנוגע בבטן הרכה שלנו.

לכניסה



עוד באו-מאמא


קושי בקבלת סמכות - כתבה שניה בסדרה

הילד העמיד את ההורה במבחן קשה – כיצד אתה מתמודד עם הקפריזות שלי – וההורה חייב לשדר כי יש היררכיה ברורה לגבי גחמות אלה.
ד"ר עדנה כצנלסון, פסיכולוגית קלינית

נכנסים למכונית-דני (5) מתעקש לשבת לא חגור:


אבא:
דני, תחגור את חגורת הבטיחות.

דני: היא לא נוחה לי.

אבא: לא ניסע אם לא תחגור.
 

דני חוגר את החגורה אך לאחר דקות מספר פותח אותה ומשתחרר. אבא שוב מצווה, כועס, מתחנן, ושום דבר אינו עוזר.


זו דוגמה למצב שבו הורה מאבד את סמכותו אם אינו עומד בתקיפות על דעתו. כיוון שחגירת חגורת בטיחות אינה בבחינת עמדה חינוכית אפשרית אלא בבחינת חוק שמטרתו שמירה על החיים – חוק שאין עליו עוררין – הורה שממשיך בנסיעה נכשל כאן כישלון כפול: הוא העביר לילד מסר שהוא נכנע לגחמותיו (הילד קובע בעניין שהוא אינו יכול לקבוע) והוא מעביר לילד מסר שמשמעותו "אני לא שומר על החוק כיוון שאני נכנע לך גם בנושאים גורליים".


במקרים שבהם עומד על הפרק עניין עקרוני, רק תגובה תקיפה באה בחשבון. למשל, עצירה עד שהילד יחגור את החגורה שנית, גם אם העצירה תימשך זמן רב. אי אפשר לנסוע באופן שמסכן את הילד תוך כדי זלזול בחוק.
 

הילד העמיד את ההורה במבחן קשה – כיצד אתה מתמודד עם הקפריזות שלי – וההורה חייב לשדר כי יש היררכיה ברורה לגבי גחמות אלה. אם מדובר בנושא שאפשר להתפשר ולהתגמש – ניתן. אך, אם על הפרק נושא גורלי, אין מקום לוויתור ולגמישות וההורה לא ממשיך בנסיעה. כשההורה נעצר עד שהילד חוזר וחוגר עצמו, הוא מעביר שדר כפול שאומר "אני קובע בנושאים אלה", וגם "אני מוכן להקריב", לעמוד ולחכות, וזה סימן שהדבר חשוב.


אין טעם לאיים על הילד שההורה יוריד אותו באמצע הדרך, כי ילדים יודעים מה הורים יעשו ומה לא. איום לא ריאלי אינו יעיל, מה עוד שהורדת הילד באמצע הדרך על ידי ההורה, מסכנת את הילד. לכן, יצירת סיכון מסוג אחד כדי למנוע סיכון אחר אינה בבחינת פתרון סביר.


דנה, לכי לישון. יוסי, תיכנס להתרחץ. רונה, תסדרי את הצעצועים / את הספרים / את הבגדים. יניב, תגמור להכין שיעורים. רן, תסדר את הילקוט. אלון, לך תצחצח שיניים.


המכנה המשותף לכל המשפטים המצוטטים כאן הוא שהם נאמרים ולא נענים. הורים רבים מרגישים שהילדים לא מתייחסים אליהם בכובד ראש, מזלזלים בהם או "עושים להם דווקא". לעתים קרובות הם פונים לילדים תוך השמעת אחד המשפטים שצוינו בדוגמה, והתגובה המתקבלת היא התעלמות, או "אחר כך" – בלי שנעשה דבר, או "בסדר, עוד שנייה" – בלי שיתכוונו ברצינות.


אפשר להתייחס למצב כאל בעיית משמעת. ואכן, לעתים קרובות התעלמות הילד מן הנאמר מלמדת על קיום בעיית משמעת. אז יש מקום לבדוק את מערכת היחסים בין הילד להורים ולנסות לאתר את הגורמים לבעיות המשמעת. אפשרות נוספת – לבדוק אם ההורים לא מנסים להכתיב לילד התנהגויות על ידי מתן הוראות, בלי לשתף אותו, בלי להסביר לו, והילד מגיב בהתעלמות ממטר ההוראות הניתנות לו ללא הפסקה. במקרה כזה, נוצרה בעיית משמעת הנובעת מאופי הסמכות ההורית.


בחלק מהמקרים יש לחפש בעיה ספציפית המונעת מהילד לבצע את ההוראה: הוא לא מסיים את הכנת השיעורים כי נתקל בקושי בהתמודדות איתם. הוא לא רוצה ללכת לישון כי הוא פוחד מהפרידה מההורים או מהחושך (זו גם הסיבה שאינו רוצה לצחצח שיניים, כי אחר כך הולכים לישון). הוא לא מסדר את החדר כי הוא מתקשה להתארגן ואינו יודע איך יתחיל. נכון שאילו היה מתאר את בעייתו היה זוכה לעזרה, אך לא תמיד ילדים יודעים להסביר מדוע הם מסרבים לשתף פעולה, לא לעצמם ולא להורים.


בעיה ספציפית קיימת בעיקר במקרים שאין התעלמות גורפת מבקשות ההורים, אלא בנקודות מסוימות שחוזרות על עצמן. לכן, כשילדים "חירשים" לאמירות מסוימות אפשר לנסות לבדוק כמה נתיבי תגובה: כדאי לאפיין מתי, באיזה הקשר וכלפי מי מופיעה תגובת ההתעלמות. חשוב לבדוק אם ההורה עקבי ותקיף בעמידה על כך שילדים יבצעו את ההוראות. אפשר לבדוק אם אין גורם שמפריע להורה בתהליך (הורה אחר, מטפלת, סבא או סבתא שמעבירים מסר שונה).


כדאי לבדוק אם ההורה ממשיך שוב ושוב לחזור על משפט שלא נענה או שהוא מסוגל לומר את הדברים בצורה שונה, להסביר אותם, לנסות למצוא את הזמן המתאים, לתת לילדים זכות בחירה בין אפשרויות, להשתמש בהומור וכדומה. אפשר ליזום שיחה עם הילד כדי לברר יחד את הסיבות לאי היענותו לבקשה ספציפית (ניקיון, הכנת שיעורים, סידור החדר וכדומה). השיחה לא תהיה בנוסח "למה אתה לא עושה" או הטפת מוסר, אלא תבדוק עם הילד אפשרויות שונות להבין את הקושי ולהכין איתו תוכנית כיצד להתמודד עם הבעיה.


במרבית המקרים, כשלא משנים את המהלך הקבוע – אמירה, התעלמות, התרגזות – נוצר מעגל קסמים המזין עצמו, וכל צד מתבצר בעמדותיו. רק לשינוי בנקודה כלשהי יש סיכוי לגרום למפנה. בדרך כלל אי אפשר לצפות שילדים צעירים יעשו את השינוי בעצמם. ההורה צריך לבדוק כיצד להפסיק את הסחרחרת.


אימא: דן, כמה פעמים אמרתי לך לא לרדת למטה בלי ידיעתי.

דן: החברים קראו לי, והיה תפוס אצלך בטלפון, אז ירדתי.

אימא: דן, אני לא מרשה לך לרדת עם חברים כל השבוע.


דן בוכה.


למרות שאימא הזהירה את דן שוב ושוב שאינה מרשה לו לצאת מהבית בלי רשותה ובלי ידיעתה, היא מוצאת את דן משחק כדורגל עם חברים בגינה כשהיא שבה מהעבודה. מדוע ילדים עושים מעשים שההורים אסרו עליהם שוב ושוב? יש כמה אפשרויות  להבין את התנהגותם, וייתכן שרק שילוב הסברים ייתן תמונה מלאה.


ייתכן שדן מנסה לבטא את האוטונומיה שלו, כשהוא עושה דברים שמקובלים עליו ולא על ההורים. ייתכן שלדעתו מטילים עליו איסורים רבים שלא מותאמים לגילו ולא למה שמקובל אצל חבריו. אם חלק גדול מהמריבות עם ההורים נסב סביב לבוש, זמני הכנת שיעורים ובחירת חברים, ייתכן שזהו מקור הבעיה. יש מקום שההורים יבדקו עם עצמם אִם הילד מוגבל יותר מההכרח, ואם קשה להורה לוותר על שליטתו.


ייתכן שדן מבטא את כעסו על ההורים על דברים שאינם קשורים לנושא, כגון חוסר תשומת לב, הענשה קפדנית מדי, ביקורת רבה מדי או תובענות לא סבירה. כאן יש לבדוק הקשר רחב יותר של יחסי הורה-ילד, ולנסות להעריך מה מציק לילד בתחומים רחבים של חיי המשפחה. ייתכן שהמשפחה לא הצליחה לשים לילד גבולות, שהציפיות ממנו הוצגו באופן לא ברור, שההורים חלוקים ביניהם, שהם לא הגיבו בעקביות על חריגה מסמכותם, או העניקו לילד בגיל הרך חופש רב מדי, ואחר כך נסוגו או הגבילו אותו בחומרה. כתוצאה מכל אלה, ייתכן ש"האני העליון", הרשות המייצגת את הערכים והמצפון, לא מפותח מספיק, והוא לא מצליח לבלום את דחפי האיד, שהם המאוויים והדרישה לסיפוק מיידי.


במקרים כאלה, מדובר באישיות לא בשלה, ויש לתת את הדעת לאופן שבו ההורים חיזקו את מערכת השליטה העצמית של הילד: האם הציבו דרישות סבירות ומותאמות לגיל, האם חיזקו את הילד על התנהגויות של שליטה וריסון, והאם העניקו מודל שמשקף שליטה על דחפים. להורים תפקיד מכריע בפיתוח הקול המופנם של הילד, המונע ממנו לעשות מעשים שהחברה אוסרת עליו. לכן, אין להסתפק בהטלת עונש בלבד. חשוב שההורים יעשו בירור עם עצמם ועם הילד כדי להבין את הסיבות להתנהגותו.






להוסיף תגובה
שם
דואר אלקטרוני
נושא
תוכן

כל תמונה היא סיפור 

*לכניסה לגלריות לחצו כאן

 

 

עוד באו-מאמא

 

ידיים, משפחה, ניוזלטר או-מאמא

ניוזלטר שבועי

אחת לשבוע מקבלים חברי מועדון O-mama ישירות לתיבת המייל שלהם, ניוז לטר הכולל מגוון תכנים בנושא משפחה והורות.

*ההרשמה חינם.

לכניסה לחצו כאן 

 

הרשמה לניוזלטר או-מאמא

שם פרטי
משפחה
דוא"ל
Powered by Artvision | Truppo Websites