ריקי לוי דינר

ריקי לוי דינר

טור אישי על הורות, זהות, נשיות, וכל מה שנוגע בבטן הרכה שלנו.

לכניסה



עוד באו-מאמא


גמילה מחיתולים

כשהסבתות שלנו גמלו את ההורים- לא היו להם חיתולים חד פעמיים ולא מכונת כביסה או מייבש. אז הגמילה הייתה מגיעה בשלבים מוקדמים יותר, ואולי באופן טבעי יותר. איך גומלים מחיתולים? מתי זה זמן טוב להתחיל? ואיך עושים את זה צעד אחרי צעד?
צביה גולד

סבתי, היום בת שמונים, גמלה את אמי מחיתולים בשנת ארבעים ותשע, בכפר זרנוגה, היום קריית משה. ללא הורים שיכולים להדריך, ובתנאים מינימאליים- דירת חדר עם שירותים בחצר, השתמשה סבתא שרה באינסטינקטים טבעיים וביצירתיות.


כך היא מספרת על גמילת אמי מחיתולים: "אז לא היו חיתולים כמו היום. אפילו מסדין קרוע הייתי עושה חיתולים. היה לי קשה, לא הייתה לי מכונת כביסה וכיבסתי בפרימוס. רציתי לגמול את אימך כמה שיותר מהר, ובגיל שנה וחצי התחלנו את התהליך. אפשרתי לאמך לשחק בחצר בתחתונים. כאשר הרגשתי שעבר זמן סביר שאלתי אותה: 'רוצה פיפי?' והורדתי לה את התחתונים. היא עשתה פיפי בחול ונשארה בלי תחתונים. בבית הייתי מושיבה אותה על סיר ושרה לה שירים, מספרת סיפורים, נותנת איזה ממתק, או רוקדת מולה עד שייצא. ואם לא יצא? הייתי נותנת לה להסתובב גם בבית ללא בגדים ומנקה אחריה. ככה היינו מתרגלים מדי יום, עד אשר היא למדה לבקש לבד".


היום כבר לא מכבסים בפרימוס
 
נשמע פשוט? כן ולא. בזמנים ההם לא היו ספרים, אתרים, תוכניות טלוויזיה ויועצים בנושאים הקשורים לגידול הילד. אך לידע לפעמים יש חסרונות. הדבר נכון במיוחד כיום כאשר יש הצפה של דעות  ושיטות וההורים נותרים מבולבלים. נוסיף לזה את המודעות הגוברת להשפעה הרגשית של המטפל על הילד והביקורת העצמית המופרזת של ההורה ונקבל הורים חסרי אונים.


אז מה עושים? מחפשים את כל הידע הקיים בכל נושא? מסתמכים רק על אינטואיציה?
 

התשובה קיימת באמצע. כדאי לרכוש ידע במידה מתאימה ולנסות את השיטה המתאימה לילד ולמשפחה.

בשלות זה כל הסיפור

גמילה מחיתולים היא שלב התפתחותי בחיי הילד והמשפחה. כדי שהפעוט יוכל לעבור את התהליך, דרושה בשלות של מספר מערכות: השכלית, הרגשית והפיזיולוגית. 

בשלות שכלית- היכולת של הילד לזהות את השלב בו הוא עושה את צרכיו והיכולת למלל זאת ולבקש: "אמא, פיפי".

בשלות רגשית- גמילה היא חלק מהתפתחות העצמאות של הילד. בשנה השנייה לחיים מופיע הצורך לעשות דברים לבד. כחלק מתהליך זה האם והילד מגדירים גבולות חדשים ביניהם. נושא הפרידה עולה לעיתים כקושי רגשי ולכן דרך נושא הגמילה מופיעים מאבקים של כוח ושליטה.

בשלות פיזיולוגית- כדי שהילד ידאג לצרכיו באופן עצמאי הוא צריך להיות בעל כושר שליטה על הסוגרים. בנוסף נדרשת יכולת להסיר בגדים, ללכת אחורה ולהתיישב על הסיר.


איך להתחיל גמילה?

כל אחד שעובר גמילה כלשהי בחייו יודע- זה קרה בדיוק ברגע הנכון. אין אפשרות לזרז תהליכים טבעיים מבלי להשתמש בפיצויים, שהם לפעמים גרועים מההרגל הקודם. לכן חשוב מאד לשים לב לעיתוי בו מחליטים על גמילה.

גיל- הגיל המומלץ היום הוא סביב גיל שנתיים.

משך הגמילה- לכל ילד קצב משלו. השוואה לילד של השכנים מוסיפה רק מתח ותסכול מיותר.

תזמון – מומלץ להתחיל גמילה בקיץ: פשוט יותר לפשוט את בגדי הקיץ מאשר את בגדי החורף וכאשר הילד "מפספס" אין סכנת התקררות. בנוסף לכך, יכולת השליטה על הסוגרים מורכבת יותר במזג אוויר קר.


שלבי הגמילה

זיהוי- שימו לב לסימנים על פיהם ניתן לאתר את הרגע בו הילד עושה את צרכיו: עוצר, מתאמץ, מסתדר בתנוחה אופיינית וכן לזמנים קבועים, אם יש, במשך היום.

מילול- למדו את הילד לזהות וספר לכם: "את עושה קקי?"

התיידדו עם הסיר- שימו את הילד על הסיר בשעה רגועה ביום. קראו סיפור, שירו יחד. תנו לילד להתאמן עם בובה. כך יפתח גם הזדהות עם התפקיד שלכם.

ניסוי וטעייה- בהמשך הושיבו את הילד בזמנים שאיתרתם כקבועים או לפי הסימנים שהוזכרו לפני. יצא- משבחים. לא יצא- מורידים מהסיר ומנסים שוב מאוחר יותר.

דוגמה אישית- קחו את הילד אתכם לשירותים. חיקוי הוא הדרך הטובה ביותר ללימוד התנהגות רצויה.

תקופת אימון- חיזרו על השלבים במשך תקופה. רצוי להשאיר את הילד ערום למספר שעות, בכל הזדמנות. כך  תוכלו יחד לזהות את הרגע המתאים לשבת על הסיר. כאשר ישנה התקדמות בגמילה כדאי להיפרד מהחיתול למספר שעות ביום ולשים שוב לפני השינה.

הימנעו מלחץ- בכל תהליך שבירת הרגלים ישנן עליות וירידות. נסו להימנע מלחץ, שיפוט, והרגשת אכזבה. זכרו שהמטרה שלכם ושל הילד משותפת, גם אם לפעמים הוא משתמש בנושא כדי לעשות דווקא.

יציאה מהבית- בזמנים של שינוי, ובמיוחד כאשר מדובר בגמילה, אחד הדברים שעוזרים הוא תכנון. לפני שיוצאים מהבית כדאי להגביל את השתייה. הושיבו את הילד על הסיר ועודדו אותו לנסות לעשות. בררו את מקומות השירותים בדרך. קחו הרבה בגדים להחלפה.

בדיקה עצמית-גם ההורים עלולים לעכב את התהליך עקב קושי רגשי. נסו לבדוק-  האם אתם מתקשים לשחרר את הילד לעבר עצמאות? האם קיימת ביניכם תלות הדדית אשר ממלאה חללים חסרים בחייכם? האם אתם סומכים עליו שיוכל להסתדר בכוחות עצמו ועל המטפלים האחרים שיוכלו להתמודד עם גידולו? לעיתים קרובות עולים רגשות מנוגדים- מצד אחד רוצים להשאיר את הילד קרוב ותלוי ומצד שני רוצים להפטר מהעול שבגידולו, הכולל החלפת חיתולים.


סבתא מסיימת את סיפור הגמילה: "היום יש חיתולים חד פעמיים. להורים לא משנה לחכות עוד קצת. רק עכשיו אני חושבת כמה היה קשה לגדל ילדים. אז לא ידעתי שיש דבר אחר".


שאלתי את סבתא שרה איך ידעה מה לעשות. מי לימד אותה?
"לא ידעתי. ניסיתי".


וסבתא שרה יודעת על מה היא מדברת. המצב האופטימאלי לגדילה משפחתית הוא מצד אחד להיות מודעים לרגשות העולים בתהליך ומצד שני... לחיות. לנסות, לטעות, לתקן, ללמוד, לתת לטבע לעשות את שלו.




להוסיף תגובה
שם
דואר אלקטרוני
נושא
תוכן

כל תמונה היא סיפור 

*לכניסה לגלריות לחצו כאן

 

 

עוד באו-מאמא

 

ידיים, משפחה, ניוזלטר או-מאמא

ניוזלטר שבועי

אחת לשבוע מקבלים חברי מועדון O-mama ישירות לתיבת המייל שלהם, ניוז לטר הכולל מגוון תכנים בנושא משפחה והורות.

*ההרשמה חינם.

לכניסה לחצו כאן 

 

הרשמה לניוזלטר או-מאמא

שם פרטי
משפחה
דוא"ל
Powered by Artvision | Truppo Websites