ריקי לוי דינר

ריקי לוי דינר

טור אישי על הורות, זהות, נשיות, וכל מה שנוגע בבטן הרכה שלנו.

לכניסה



עוד באו-מאמא


מומחים: דיכאון אחרי לידה, הנו תופעה נפוצה מאוד
פרופ' יונה רפאל לב בכנס במרכז מפנה: 50% מהאמהות באנגליה חוות דיכאון אחר לידה במהלך  שנת החיים הראשונה של התינוק, 25% מהאבות דיווחו כי חשו תחושות דומות! סיכון גבוה יותר לאמהות מתבגרות לחוות דיכאון אחר לידה
מערכת O-mama

פרופסורים מובילים מתחום החינוך מאנגליה, הרצו בכנס "התמודדות במשפחה" שערך מרכז מפנה בראש פינה, המתמחה בהתערבות טיפולית מוקדמת באוטיזם, לאנשי מקצוע . הכנס התמקד בתפקיד המשפחה בהתמודדות עם מצבי לחץ כתוצאה מחולי או משינוי בתא המשפחתי. 


פרופ' ג'וליאן פול לף, פסיכיאטר חברתי ועורך הירחון האנגלי הנחשב לפסיכיאטריה "British Journal Of Psychiatry" הציג בכנס מחקר - טיפול משפחתי בגישת Expressed Emotions.
פרופ' יונה רפאל לב, פסיכואנליטית ופסיכולוגית חברתית מאוניברסיטת "אסקס" המנהלת גם את מחלקת המחקר הפסיכואנליטי במרכז "אנה פרויד, יוניברסטי קולג', לונדון",  הציגה מחקר שהראה כי למרות התפיסה המקובלת של השפעת ההורה על התינוק, קיימת השפעה גדולה של התינוק עצמו על ההורה, לאורך חודשי חייו הראשונים .זאת עקב רגשות וזיכרונות ילדות מודחקים של ההורה.
עוד הראה המחקר כי קיים פער עצום בין הציפיות של ההורים לפני הלידה ולאחריה, המוביל למצוקה רגשית בשנה הראשונה, לא רק אצל אמהות אלא גם אצל אבות שהפכו מעורבים יותר בשנים האחרונות יותר בטיפול ובגידול התינוק.


פרופ' יונה רפאל לב, הציגה מחקרים שנעשו בקרב אמהות באנגליה בשנים האחרונות, והראו כי 50% מהאמהות דיווחו שבשנה הראשונה לגידול התינוק חוו דיכאון ,בכי, ירידה בביטחון העצמי והפרעות בשינה . במקביל הראו המחקרים כי  25% מהאבות חשו תחושות דומות. מחקרים שנעשו לאחרונה בבית חולים בלונדון מראים כי  40% מבני זוג לנשים הרות מגיעים  לרופא המשפחתי עם תלונות כלליות בתקופת ההיריון של בנות זוגם, יותר מתקופות אחרות.


עוד ציינה פרופ' רפאל לב כי דיכאון לאחר לידה הינה תופעה שכיחה אצל נשים רבות אך גם דיכאון במהלך ההיריון נחשב לתופעה נפוצה בקרב נשים , נמחקרים מוכיחים כי 20% מהנשים ההרות נמצאות מדוכאות במהלך ההיריון, 30% מהנשים חוות דפרסיה אחרי הלידה, 8% מהנשים שחוו דיכאון במהלך ההיריון ימשיכו לחוות דיכאון גם לאחר הלידה, ו -30% מהנשים שחוו דיכאון בהיריון יחוו דיכאון גם בהיריון הבא.
בבדיקה אצל אמהות בגיל ההתבגרות, נמצא כי לאמהות מתבגרות הסיכון לדיכאון לאחר לידה גדל פי שלוש.


פרופ' רפאל לב אמרה בכנס כי ישנה חשיבות עליונה, לזיהוי וטיפול בנשים הרות הסובלות ממצוקה נפשית תוך כדי ההיריון, עוד טרום הלידה, לטיפול בתרפיה מונעת,אשר יכול למנוע המשך של דיכאון לאחר לידה אצל האם והשלכות של התופעה על העובר.


בנוסף הציגה פרופ' רפאל לב מחקר שערכה במשך עשר שנים ובמהלכו ליוותה מאות זוגות, משפחות וקבוצות, לפני ואחרי הלידה , מרחבי העולם .בנושא התמודדות התת מודע עם הורות בשלביה הראשונים, בחינת השפעת התינוק על ההורה והעלאת רגשות וזיכרונות ילדות מודחקים של ההורה עצמו, תוך בחינת ארבעה טיפוסי הורים והשפעת כל טיפוס מחוויית ההורות הראשונית.
דרך מחקרה פיתחה  פרופ' רפאל לב מודל שבזכותו האם יכולה להבחין מה מטריד אותה בהתמודדות הראשונית עם ההורות – "כל אישה יוצרת את תינוק חלומותיה לפי עולמה הפנימי", אמרה פרופ' רפאל לב בכנס במפנה.


פרופ' לב מציינת כי קיימים ארבעה סוגי אמהות:

  • האם המאפשרת – המתייחסת להיריון כמתנה גדולה וייחודית ונהנית מההיריון, מזדהה עם התינוק ורואה קשר ישיר בינו לבין המשפחה, חייבת להיות במגע עם התינוק ומאמינה שמניעת תסכול אצל התינוק צריך להיות דרך חיבוק , מתבססת על אינטואיציה ומאמינה שביטחון הילד בה מנוכחותה. 
  • האם המרגילה – אשר מרגישה שלגברים יש זכות על כך שהם יכולים לקבל ילד מבלי לעבור את התהליך, רואה את ההיריון כאמצעי, איננה מעוניינת שיתייחסו אליה כאישה הרה אלא כאדם בפני עצמו, מאמינה שהתינוק חייב להתאים עצמו להורים ולבית, חוזרת אחרי הלידה לזוגיות ומעדיפה להתעלם מהתינוק בזמן שהוא בוכה. 
  • האם הפועלת בגישת משא ומתן – מאמינה שהתינוק דומה באנושיותו וברגשותיו אליה אבל שונה בצרכיו בגלל שהוא תינוק, מתייחסת באמפטיה לתינוק, הרבה יותר סבלנית לאי פתיחות ולאי ידע.
  •  האם הדו קוטבית – מרגישה קונפליקט פנימי בין הגישות המנוגדות של האם המרגילה והמאפשרת המתחרות זו בזו .

"כל בן זוג מדמיין את התינוק אחרת, זה לא בהכרח משתלב עם רגשות האם, דבר שיכול לעורר בעיות אחרי הלידה" אמרה פרופ' ראפאל לב והתייחסה בהרצאתה שלושה סוגי אבות: האב המשתתף – השואף לטיפול בילדים, האב המתכחש -  המתכחש לרגשות הנשיים שבו ודוחה את הטיפול בילד לזמן שבו יגדל ויתחיל לשחק בכדור, האב המגן – המקנא, מתחרה או מזדהה עם רגשות האם.


"דפוסי הורות הם סובייקטיביים ונקבעים על ידי עמדות, אמונות שביודעין ותשוקות תת הכרתיים, הדפוסים האלו משתנים מחברה לחברה",אמרה ומציינת כי בעקבות המודל שפיתחה גילתה כי לסוגי האמהות והאבות השפעה גדולה ביצירת עולמו הפנימי של הילד, לדוגמא: מאפשרת הנשואה למתכחש – זיווג הנפוץ במשפחות מסורתיות יותר, במידה ויש שיתוף פעולה בין בני הזוג, זיווג כזה יכול להסתדר. מרגילה הנשואה למתכחש – האב הופך למגדל הראשי והאם חוזרת לעבודה מהר.


בנוסף, מבחינה פרופ' לב בגורמים המזרזים דיכאון אצל האם המאפשרת – אשר מצד אחד חייבת לחזור לעבודה אך מצד שני רוצה להיות בבית עם התינוק, המרגילה – חייבת להיות 24 שעות עם התינוק ומרגישה שמאבדת את החיים האישיים שלה.


פרופ' רפאל לב אמרה בסיום ההרצאה כי הגורמים המשפיעים על הגישה להורות הינם פסיכולוגיים – משתנים מההיסטוריה הרגשית, חברתית, כלכלית, גיל, תעסוקה ומעמד. פיסיולוגיים – סבוכים בהיריון, בלידה ואחריו וגם מושפעים מחוויית ההורות הקודמת. 


חנה אלונים, מנהלת עמותת מפנה, ציינה בכנס כי  הנתונים שהציגה פרופ' רפאל לב מתייחסים לגבי הורות בכלל, לאו דווקא בהקשר של נושא האוטיזם.
"בסופו של יום, לאחר מחקרים רבים ואסכולות שונות באשר להורות, גידול ילדים הינו עדיין האתגר הגדול באנושות. כל הורה מתמודד עם שאלות בסיסיות כיצד לנהוג עם ילדיו ועסוק בעיקר בפתרון קונפליקטים כאלו או אחרים. על אחת כמה וכמה כאשר נולד ילד שונה, אשר מציב אתגר מורכב בפני הוריו. על מנת להתמודד באופן אופטימאלי בחיי היום יום, הורים זקוקים לכלים, להכוונה.
אין מטפל, ויהי המוכשר ביותר, אשר יכול להשפיע על ילד יותר מהוריו המשמשים משאב בסיסי להתפתחותו של הילד. סביבתו המשפחתית שלך הילד כמו גם יחסי הגומלין, הנם גורם מכריע בהתפתחותו של כל ילד", אמרה חנה אלונים.
עוד הוסיפה אלונים כי מרכז מפנה מתמחה בטיפול במשפחות אשר ילדיהם מאובחנים בספקטרום האוטיזם. היכולת של הורים לרכוש ידע באשר לצרכים הרגשיים – קוגניטיביים – פיזיים של ילדם הנו גורם הכרחי בשיקומו ובשיקום המשפחה הגרעינית כולה.





 

להוסיף תגובה
שם
דואר אלקטרוני
נושא
תוכן

כל תמונה היא סיפור 

*לכניסה לגלריות לחצו כאן

 

 

עוד באו-מאמא

 

ידיים, משפחה, ניוזלטר או-מאמא

ניוזלטר שבועי

אחת לשבוע מקבלים חברי מועדון O-mama ישירות לתיבת המייל שלהם, ניוז לטר הכולל מגוון תכנים בנושא משפחה והורות.

*ההרשמה חינם.

לכניסה לחצו כאן 

 

הרשמה לניוזלטר או-מאמא

שם פרטי
משפחה
דוא"ל
Powered by Artvision | Truppo Websites