ריקי לוי דינר

ריקי לוי דינר

טור אישי על הורות, זהות, נשיות, וכל מה שנוגע בבטן הרכה שלנו.

לכניסה



עוד באו-מאמא


למי מתאים החינוך האנתרופוסופי? (ולמי לא)
החינוך האנתרופוסופי המתפתח בארץ מעורר מספר שאלות ולבטים. האם הוא מתאים לכל ילד ואילו נזקים עלולים להיגרם...
מרכז אתרוג
צילומים באדיבות "תיבת נח" חנות אנתרופוסופית

החינוך האנתרופוסופי אשר מוגדר כמדע רוח. הוא אמונה שפיתח וגיבש רודולף שטיינר. פירוש הביטוי "אנתרופוסופיה" הוא, חכמת האדם, "אנתרופוס" - אדם, "סופיה" – חכמה.
עיקר השיטה היא לחנך לסיפוק הצרכים המהותיים של האדם, התייחסות להתבוננות באדם ומהותו. נעשה שימוש בחינוך לאקולוגיה ושימוש בחפצים מן הטבע (למשל צעצועים מצמר ומעץ ולא פלסטיק), מדע שעוסק לא רק בחינוך אלא בגידולים חקלאיים, התפתחות כדור הארץ, רפואה, עבודה חברתית, ארגונית, אמנות  ועוד ודוגל בחקירה ולמידה אישית.

צעצוע אנתרופוסופי-תיבת נח
צעצוע אנתרופוסופי-תיבת נח

שלא כמו בחינוך הרגיל, החינוך האנתרופוסופי מקנה לילד את האפשרות בלקיחת יוזמה, אחריות ועצמאות והתפתחות אישית ללא תכתיב. חינוך זה טוען כנגד רצון ההורים להפוך את ילדיהם ל"מבוגרים קטנים" ודוגל בהתפתחות אישית. תוכניות הלימודים אינן מוכתבות מראש והעבודה נעשית על פי מקצבו האישי של הילד.
בארץ כיום, ישנם 84 מוסדות חינוך אנתרופוסופיים, כאשר מתוכם יש כ 14 ו- 70 גנים ומי שבוחר לחנך את ילדיו במסגרת זו יצטרך להיפרד מלא מעט כסף.


שאלנו את שרון מור, מרפאה בעיסוק במרכז "אתרוג" מה דעתה על החינוך האנתרופוסופי.


האם את רואה החינוך האנתרופוסופי כדבר העלול להזיק לילד?
אני לא תמיד רואה את החינוך האנתרופוסופי כפוגע, אבל יש מקרים שהוא עלול לא להיות מותאם לילד. למשל: כאשר לילד אין יוזמה משל עצמו, כאשר הוא מתפתח באופן איטי משאר בני גילו, כאשר תחומי העניין שלו אינם משרתים את עתידו, וכאשר ההורים שולחים אותו לחינוך האנתרופוסופי והם לא לגמרי מבינים את משמעות העניין. אז, הילד גם עלול להיחשף לקונפליקט בין ההורים או בינם לבין המערכת שדוגלת בא'  ואילו ההורה רוצה שילדו ייכנס אחרי הגן לחינוך הרגיל ובעצם אין לו כלים.
תלוי גם באיך שהגן מפענח את שיטת החינוך. יכול להיות שהגן לא ידחק בילד לעשות משהו שאינו בא ממנו.


באילו מקרים נתקלת?טיפלתי בילדה שאיש לא אמר לה שכדי לאכול עליה לשבת ליד שולחן, לשים את הרגליים על הרצפה (ולא על השולחן) ולאכול לא רק עם הידיים. בגיל 4.5 שנים, האם נחרדה לראות שהילדה נראית חסרת גבולות לחלוטין, וגם לא מבינה למה עליה לקבל אילו שהם גבולות. לקח לאם הרבה זמן להבין שבגן בעצם איש לא אומר לילדה איך, מתי ובמה להשתמש כשהיא יושבת לאכול. הדבר עמד בסתירה למה שקורה בבית. שם, הם כן אוכלים ליד שולחן וכשהרגליים לא על השולחן.


דוגמא נוספת למה שנקרא "כשהתכנים לא משרתים את הילד"- אם הילד מתעניין רק בחלליות, והוא מדבר רק עליהן, יודע המון פרטים עליהן ומראה בקיאות עצומה לגביהן. אבל- כששואלים אותו שאלות פשוטות הוא לא מצליח להתארגן לתשובה ברורה ובמקום לתת מענה הוא פשוט שולף הרצאה מלומדה על חלליות, אז יש כאן בעיה. בגן אנתרופוסופי לא תמיד יזהו את הבעיה. זה תקין לגמרי שהילד ילך לכל כיוון שיבחר. אבל,  למרבית הצער, במידע הזה אין משהו שעוזר לילד לחיות את חיי היום יום באורח מותאם. הוא אינו מצייר, אינו עונה לשאלות, ואינו מחובר למציאות היום יומית אלא רק לדבר היחיד שמעניין אותו- והוא לא שימושי ולא יעיל. אז כשמדברים על תפקוד תקין ונורמטיבי- לא תמיד ישימו לב בחינוך הזה שהילד לא מותאם. כי זה בסדר להיות לא מותאם.
בגדול, העמדה שלי אומרת שצריך להיות ערניים מספיק ושלמים מספיק כדי לשלוח את הילד לחינוך אנתרופוסופי.


אם בכל זאת, החליטו ההורים לשלוח את ילדם לחינוך אנתרופוסופי, אילו המלצות היית נותנת להם?


  • לבחור גן שהגננות\גננים שקיבלו גם חינוך רגיל וגם אנתרופוסופי- ז"א שזו בחירה מודעת שלהם ולא דרך שלהם לעקוף אי אילו קשיים אישיים. כך, לגננת יהיה ידע מספיק כדי לאתר קשיים מהסוגים עליהם דיברתי.
  • לבדוק שאכן הפעילות מתאימה לילד/ה באופן אישי . גן כזה לא יתאים להורים תחרותיים, ששואפים שהילד יהיה "מצליחן" בגיל הרך, אלא לכאלו שיכולים להיות בעלי נשימה מספיק ארוכה לראות פירות להשקעה בהמשך הדרך.
  • אם יש חשש בגן הרגיל שלילד יש בעיה- לא לשלוח את הילד לחינוך אנתרופוסופי כ"פתרון פלא", כי הוא לא. אין מעקפים. אם יש קושי, יש לטפל בו בגיל הרך.
  • הייתי ממליצה להורים להיכנס לגן למספר ימים ולהתרשם בעצמם. ולשאול את השאלות: האם ישבו שם בניחותא? האם הרגישו שמשהו חסר? האם היו זקוקים להבנייה של החומר הנלמד? האם הסתדרו על למידה שנעשית בטבע, עם התפריט? עם הסביבה? האם חשו שאנשי המקצוע רואים כל ילד? אם כן, זה הגן בשבילם.
  • האם למרות שיש מקום נרחב להתפתחות העצמאית יש תכנית כלשהיא שיש בה מובנות? כי עצמאות זו לא אנרכיה, ויש מובנות גם בהובלה לעצמאות.


המאמר באדיבות מרכז אתרוג – לקידום סביבה רגשית בריאה


לשאלות נוספות ותמיכה כנסו לפורומים שלנו
להוסיף תגובה
שם
דואר אלקטרוני
נושא
תוכן
  • שום קשר למציאות מירי - 6/9/2011 | 23:54
    • אין שום קשר בין הכתוב בכתבה למציאות. השיטה לא דוחפת ליוזמה בלי לראות את יכולות הילד אלא מאפשרת עצמאות שקיימת בילד בלי לכלוא אותו בחוקים מיותרים. כל זה בא בתוך מערכת חוקים וגבולות שהילד לומד ומכיר. אולי הכותבת הכירה מקרה פרטי אחד לא מוצלח וממנו הסיקה על השיטה כולה?
  • כשלא יודעים - עדיף לשתוק limor - 7/3/2010 | 11:24
    • מהכתבה ניתן לראות בבירור שאין לכותבת ולמבקרת השיטה טיפת ידע לגבי ההשקפה האנתרופוסופית ... הגבולות הם ברורים ונוקשים ביותר(שלא כמו בחינוך הדמוקרטי) ובכלל לא שואלים שאלות שהילד אמור להגיב אליהם בתשובה ידענית - (כמו בחינוך המונטסורי) בחינוך האנתרופוסופי מכוונים , מדריכים , משחקים אך לא מעבירים ידע - אלא חוויה . וזה על קצה קוצו של מזלג ...בורות היא כנראה לא מילה גסה

כל תמונה היא סיפור 

*לכניסה לגלריות לחצו כאן

 

 

עוד באו-מאמא

 

ידיים, משפחה, ניוזלטר או-מאמא

ניוזלטר שבועי

אחת לשבוע מקבלים חברי מועדון O-mama ישירות לתיבת המייל שלהם, ניוז לטר הכולל מגוון תכנים בנושא משפחה והורות.

*ההרשמה חינם.

לכניסה לחצו כאן 

 

הרשמה לניוזלטר או-מאמא

שם פרטי
משפחה
דוא"ל
Powered by Artvision | Truppo Websites