ריקי לוי דינר

ריקי לוי דינר

טור אישי על הורות, זהות, נשיות, וכל מה שנוגע בבטן הרכה שלנו.

לכניסה



עוד באו-מאמא


על אלרגיות למזון ולבוטנים בפרט
ידוע שאלרגיה למזון היא גם עניין של גיאוגרפיה. למשל אלרגיה לשומשום שכיחה בארץ ונדירה במקומות אחרים, אלרגיה לחרדל שכיחה בצרפת, אלרגיה לדגים שכיחה במדינות הצורכות דגים מגיל צעיר כמו יפן, ספרד ועוד. הסיפור של אלרגיה לבוטנים הוא מרתק. שכיחות האלרגיה לבוטנים גבוהה במדינות מערביות כמו ארצות הברית, קנדה, בריטניה, אוסטרליה וכו' ונדירה במדינות כמו איטליה, מדינות המזרח הרחוק וסין.
ד"ר אילן דלאל, מנהל השירות לאלרגיה בילדים ומנהל מיון ילדים מרכז רפואי ע"ש אדית וולפסון, חולון, מרצה בכיר בפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל אביב

השכיחות האמיתית לאלרגיה למזון בקרב תינוקות וילדים נעה סביב 2-8% ובמבוגרים השכיחות יורדת ל1-2% למרות שבמדינות מסוימות עד 30% מהאוכלוסיה חושבת שהיא סובלת מתופעות אלרגיות כלשהן למזון. האלרגנים השכיחים בילדות הם חלב פרה, ביצים, שומשום, בוטנים, אגוזים, חיטה, סויה, דגים, קיוי. חלק גדול ממקרי האלרגיה לחלב פרה, ביצים, חיטה, סויה חולפים עד גיל 3-5 שנים בעוד שרק כ 20 עד 30% מכלל מקרי האלרגיה לבוטנים ושומשום חולפים. כך שהאלרגנים השכיחים בגיל המבוגר כוללים בוטנים, אגוזים, שומשום, דגים, ומאכלי ים.


ידוע שאלרגיה למזון היא גם עניין של גיאוגרפיה. למשל אלרגיה לשומשום שכיחה בארץ ונדירה במקומות אחרים, אלרגיה לחרדל שכיחה בצרפת, אלרגיה לדגים שכיחה במדינות הצורכות דגים מגיל צעיר כמו יפן, ספרד ועוד. ובסינגפור ישנה שכיחות גבוהה של אלרגיה לקיני ציפורים (מעדן יוקרתי של מרק קיני ציפורים המוגש רק במסעדות נחשבות!).


הסיפור של אלרגיה לבוטנים הוא מרתק. שכיחות האלרגיה לבוטנים גבוהה במדינות מערביות כמו ארצות הברית, קנדה, בריטניה, אוסטרליה וכו' ונדירה במדינות כמו איטליה, מדינות המזרח הרחוק וסין. הטענה המקובלת היא שחשיפה לבוטנים בכמות גדולה גורמת לעליה בשכיחות האלרגיה לבוטנים. עבודות הראו שכ 90% מכלל הילדים בארה"ב נחשפו לבוטנים עד גיל שנתיים וצריכת הבוטנים לנפש בארה"ב גבוהה פי 5 ! יחסית למדינה כמו איטליה בה שכיחות האלרגיה לבוטנים כאמור נמוכה. דווקא צריכת בוטנים בארצות המזרח הרחוק גבוהה וקרובה לצריכה לנפש בארה"ב. אם כך איך ניתן להסביר את השונות הניכרת בשכיחות האלרגיה לבוטנים בין מדינות אלה. מחקרים שונים הצביעו שההבדל העצום יתכן וקשור בשיטות ההכנה השונות של הבוטנים במדינות אלה. בעוד שבמדינות מערביות החשיפה לבוטנים היא דרך חמאת בוטנים (קליה ואחר כך טחינה של בוטנים), הרי במדינות אסיאתיות הכנת הבוטנים שונה וכרוכה בבישול הבוטנים ואחר כך טיגון). החוקרים הראו ששיטת בישול זאת גורמת לשינוי מבני בחלבוני הבוטנים ואיבוד חלק מהתכונות האלרגניות של הבוטנים.


אלרגיה לבוטנים עלולה לגרום לתופעות שונות באיברים שונים: עור -  פריחה או בצקות, מערכת העיכול - הקאות, כאבי בטן ושלשול, מערכת הנשימה -  נזלת, שיעול וצפצופים. יתכנו גם מקרים של תגובה אנפילקטית שהיא תגובה אלרגית קשה מסכנת חיים ויש גם מקרים של תמותה. למעשה רב מקרי המוות הקשורים למזון במדינות מערביות כמו ארה"ב, קנדה, בריטניה וכו' נגרמים מתגובות אנפילקטיות לבוטנים או אגוזים.


מה המצב בארץ?

בסקר גדול שערכנו בקרב יותר מ 9000 תינוקות וילדים עד גיל שנתיים מצאנו שהאלרגנים השכיחים בארצנו הם חלב פרה וביצים כמו שמקובל בכל המדינות ('אלרגנים אוניברסלים'). להפתעתינו האלרגן השלישי בשכיחותו בארץ הוא שומשום ורק במקום הרביעי בשכיחות נמוכה פי 4! היו הבוטנים. ההסבר שלנו לשכיחות הגבוהה  של אלרגיה לשומשום בארצנו הוא שתינוקות בארץ נחשפים מגיל מאד צעיר (בד"כ פחות מגיל שנה) לשומשום דרך הוספת טחינה או חלבה למזונם כדי להעשירו בקלוריות, ברזל ומינרלים חיוניים אחרים. ומה ההסבר לשכיחות הנמוכה לבוטנים למרות חשיפה רבה לבוטנים דרך חטיפים המכילים חמאת בוטנים (במבה ודומיה) החל מגיל מאד צעיר.


בניסיון לענות על שאלה זאת נעשה מחקר רחב היקף בשיתוף פעולה של חוקרים מבריטניה וישראל. הם בדקו את שכיחות האלרגיה לבוטנים בילדים בגילאי 4-18 שנים במדינות אלה. כדי לנטרל גורמים גנטיים שונים השכיחות נבדקה רק בקרב ילדים בבתי ספר יהודים. שכיחות האלרגיה לבוטנים בבריטניה היתה 1.85% לעומת שכיחות של 0.17% בלבד בישראל, כלומר בבריטניה האלרגיה לבוטנים שכיחה פי 10! ההסבר שלהם להפרשים העצומים בשכיחות הוא מקורי ומעניין. תינוקות בארץ נחשפים לבוטנים (כאמור דרך חטיפים המכילים חמאת בוטנים) מגיל צעיר ובכמות גדולה לעומת תינוקות בבריטניה שלא נחשפים כלל לבוטנים בשנת החיים הראשונה כחלק ממדיניות של הימנעות מחשיפה למזונות בעלי פוטנציאל אלרגני גבוה בגיל צעיר בניסיון להוריד את שכיחות האלרגיה למזון. בעצם חשיפה מוקדמת בגיל צעיר גורמת להתפתחות סבילות למזון ולא להתפתחות אלרגיה! כמובן שיש צורך במחקרים נוספים רבים בתחום זה כדי להוכיח או לשלול טענה זאת אך אין ספק שההבדל בשכיחות האלרגיה לבוטנים במדינות שונות הוא עצום ודורש הסבר. 


לצערנו, בשנים האחרונות היו מספר מקרי מוות כתוצאה מאלרגיה למזון בארץ, כולם כתוצאה מאלרגיה לחלב פרה. מניתוח הגורמים הקשורים לתמותה ממזון בעולם מתברר שישנו מכנה משותף ביניהם: כמעט כל המקרים קרו בגיל של 10-30 שנה, כמעט כולם סבלו מאסטמה בנוסף, חלק קטן בלבד היו מצוידים במזרק האפיפן (מזרק אוטומטי המכיל אדרנלין והוא למעשה תרופת הבחירה הראשונית לתגובה אלרגית קשה), חלק אחר לא ידעו איך להשתמש בו וחלק נוסף הזריקו אותו מאוחר מדי.


הטיפול היחיד הבטוח כיום הוא הימנעות מוחלטת מצריכה של מזונות המכילים את האלרגן. חשוב שכל בני המשפחה ידעו היכן עלול המזון החשוד להימצא ('אלרגנים נחבאים') ולכן רצוי שכל ילד עם אלרגיה למזון יעבור אבחון אצל רופא אלרגיה מומחה. כל מקרה של תגובה אלרגית קשה למזון חייב לעבור הדרכה מדוקדקת לגבי דרכים בהן המשפחה, המעון, גן הילדים צריכים להתמודד עם תגובות אלה. חשוב לצייד את המשפחות בתרופות המתאימות ולאמן אותם בשימוש במזרק אפיפן במידת הצורך. בארץ הוקמה עמותת 'יהל' – עמותה של הורים לילדים אלרגיים למזון שעושה עבודת קודש בתחום של קידום והעלאת המודעות לנושאים הקשורים לאלרגיה למזון בקרב הורים, בתי ספר, גנים, מעונות, חברי כנסת, ומשרדי הממשלה הרלבנטיים כולל משרד החינוך ומשרד הבריאות. כתובת העמותה באינטרנט.


לאור ההתפתחויות והגילויים החדשים בתחום של אלרגיה למזון פורסמו לאחרונה קווים מנחים של משרד הבריאות הנוגעים ישירות לתזונת תינוקות וילדים:


  • אין עדות שהגבלות תזונתיות בכלכלת האם בזמן ההיריון או בזמן הנקה מסייעות בהפחתת אטופיה ולכן המגבלות הקודמות הוסרו
  • תינוקות בסיכון גבוה לאטופיה – הנקה בלבדית למשך 4 חודשים לפחות  מורידה שכיחות אטופיק דרמטיטיס ואלרגיה לחלב פרה במשך השנתיים הראשונות לחיים.
  • הנקה למשך 3 חודשים מגינה מפני צפצופים בשנתיים הראשונות אך אין מספיק הוכחות שהנקה מגינה מפני אסטמה מעבר לגיל 6 שנים.
  • הנקה למשך כ – 6 חודשים היא המטרה המועדפת.
  • אין להתחיל מזונות משלימים לפני גיל 17 שבועות ולא יאוחר מגיל 26 שבועות.
  • ההמלצות תקפות לכל התינוקות הניזונים מחלב אם או פורמולה על בסיס חלבי.
  • הימנעות ממזונות בעלי פוטנציאל אלרגני גבוה כמו דגים, בוטנים, שומשום או ביצים לא הראתה הוכחות משכנעות בהורדת האטופיה אצל תינוקות עם/בלי סיכון גבוה להתפתחות מחלות אטופיות ולכן הוסרו מגבלות הגיל.
  • מומלץ לחשוף את התינוק לגלוטן עד גיל 7 חודשים אך לא לפני גיל 4 חודשים. חשיפה הדרגתית יתכן ומורידה שכיחות של צליאק, אלרגיה לחיטה ואפילו Type 1 diabetes mellitus
  • יש למנוע כלכלה טבעונית אצל תינוקות וילדים

 

לשאלות נוספות ותמיכה כנסו לפורומים שלנו
להוסיף תגובה
שם
דואר אלקטרוני
נושא
תוכן

כל תמונה היא סיפור 

*לכניסה לגלריות לחצו כאן

 

 

עוד באו-מאמא

 

ידיים, משפחה, ניוזלטר או-מאמא

ניוזלטר שבועי

אחת לשבוע מקבלים חברי מועדון O-mama ישירות לתיבת המייל שלהם, ניוז לטר הכולל מגוון תכנים בנושא משפחה והורות.

*ההרשמה חינם.

לכניסה לחצו כאן 

 

הרשמה לניוזלטר או-מאמא

שם פרטי
משפחה
דוא"ל
Powered by Artvision | Truppo Websites